משפחה

שימוש ב-DMARD כטיפול ב-RA מעלה את הסיכון לחלות בשחפת (מתוך Clinical Infectious Diseases)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של Clinical Infectious Diseases, עולה כי חולים עם RA (rheumatoid arthritis) ,שלוקחים DMARDS (disease-modifying antirheumatic drugs) , נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בשחפת, בעיקר בקרב אלה שלא משתמשים כרגע בסטרואידים.

באופן כללי יש אמונה, שהמחלות הראומטולוגיות, כגון זאבת ואולי RA, יכולות להיות קשורות לסיכון מוגבר לחלות בשחפת (על ידי המחולל Mycobacterium tuberculosis ). למרות שהמחלות הראומטולוגיות בעצמן קשורות לעליה זו של הסיכון, יש חשד שטיפולים המדכאים את מערכת החיסון ואשר משמשים לטיפול ב-RA, גם מעלים את הסיכון לחלות בשחפת.

תוך שימוש במאגר הנתונים של PharMetrics Patient-Centric, החוקרים זיהו את כל הנבדקים, שאובחנו כחולי RA, באשפוז ולא באשפוז בין ספטמבר 1998 ודצמבר 2003. החוקרים העריכו את ה-RR (rate ratio) של שחפת עם כל שימוש ב-DMARD ביולוגי או מסורתי.

במחקר השתתפו 112,300 נבדקים עם RA, סך הכל זוהו 386 מקרים של שחפת, כך שהיה שיעור של 2.19 מקרים פר 1000 שנות אדם. ה-RR המתוקנן של שחפת עבור שימוש ב-DMARD ביולוגי היה 1.5 (רווח בר סמך 95% : 1.1-1.9). השימוש ב-DMARD מסורתי גם כן היה קשור בצורה בלתי תלויה עם שחפת (RR-1.2, רווח בר סמך 95%: 1.0-1.5). בקרב חולים שהיו משתמשים בהווה בסטרואידים, ה-RR של התפתחות של שחפת עם שימוש ב-DMARD ביולוגי או מסורתי היו נמוכים יותר לעומת חולים, שלא השתמשו בהווה בסטרואידים.

החוקרים מצאו כי שימוש ב-DMARD ביולוגי ומסורתי קשור עם סיכון גבוה לחלות בשחפת בחולי RA, בעיקר בקרב חולים, שאינם משתמשים בהווה בסטרואידים.

מגבלות המחקר כוללות : חוסר יכולת לקבוע גורמים אחרים הקשורים לסיכון לחלות בשחפת, שיכלו להשפיע על הסיכון לחלות בשחפת בנקודת ההתחלה בעודם הופכים לחשופים לתרופות של RA, הערכת מבוגרים עם RA– דבר שיכול להציג ביתר פרטים הנמצאים בסיכון לחלות בשחפת, חוסר במידע על מינונים, מידע לא שלם על המרשם המורה על שימוש בתרופות ומחקר המבוסס כולו על תביעות ממוחשבות, דבר המונע מתן תוקף לאבחון השחפת.

לסיכום, תוצאות מחקר זה תואמות להמלצות המפורסמות כיום המזהירות, שיש צורך לסקר ולחפש שחפת פעילה ולטנטית לפני התחלת טיפול המדכא את מערכת החיסון. ממצאי המחקר לא ממליצים על שימוש ב anakinra בחולים, שאינם לוקחות סטרואידים ושלא יכולים להיות מטופלים בחומר החוסם TNF בגלל שיש להם היסטוריה של שחפת פעילה או לטנטית. יש צורך במחקרים נוספים בכדי לקבוע את הגישה התרפואטית האופטימאלית לטיפול בשחפת בחולי RA אשר צריכים לקחת טיפול של DMARD.

Clin Infect Dis. 2006;43:717-722

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה