ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי סטפילוקוקוס אאורוס העמיד למתיצילין (MRSA – methicillin-resistant Staphylococcus aureus) הנרכש בקהילה הפך לגורם המזוהה השכיח ביותר של זיהומי עור ורקמות רכות בקרב מטופלים במחלקה לרפואה דחופה בבית החולים במספר אזורי מטרופולין ברחבי ארה”ב. המחקר פורסם בכתב העת the New England Journal of Medicine.
החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי ממחלקות לרפואה דחופה ב-11 ערים בארה”ב. אוכלוסיית המחקר כללה 422 מבוגרים שטופלו באוגוסט 2004 באבצס, פצע מזוהם או צלוליטיס עם הפרשות מוגלתיות.
החוקרים דיווחו כי סטפילוקוקוס אאורוס בודד מ-322 (72%) מהמטופלים. מתוכם, 78% היו MRSA. לפיכך, MRSA בודד מ-59% מהמטופלים. סטפילוקוקוס אאורוס רגיש למתיצילין (MSSA – Methicillin-sensitive S. aureus) היה הגורם השני בשכיחותו, ובודד מ-17% מהמטופלים. זיהומי סטרפטוקוקוס היוו את מרבית החיידקים האחרים שבודדו. ב-9% מטופלים לא בודד אורגניזם כלשהו.
עוד עולה מהדיווח כי יותר מ-90% מה-MRSA שבודדו היו רגישים ל- trimethoprim-sulfamethoxazole, rifampin, clindamycin ו- tetracycline. עמידות למאקרולידים ולפלורוקווינולונים הייתה שכיחה.
החוקרים זיהו שיותר ממחצית מהמטופלים עם MRSA קיבלו טיפול אמפירי שהחיידק לא היה רגיש לו, כגון cephalexin ו- dicloxacillin. לפיכך, ציינו החוקרים, ממצא זה מצביע על הצורך לשקול מחדש את בחירת הטיפול האמפירי נוגד החיידקים לטיפול בזיהומי עור ורקמות רכות באזורים שבהם MRSA שכיח.
תקופת המעקב המוגבלת לא הראתה קשר בין התוצאות לרגישות לטיפול נוגד החיידקים שנרשם. החוקרים הציעו שאת האבצסים העוריים הפשוטים ביותר, אפילו אם הם נגרמו על ידי MRSA, ניתן לרפא עם ניקוז הולם בלבד. בקבוצת המטופלים שנבדקה, 85% טופלו בחיתוך וניקוז עם או ללא אנטיביוטיקה.
ואולם, העדר רגישות עשוייה בסבירות גבוהה להשפיע על התוצאה בקרב מטופלים עם צלוליטיס. לפיכך, החוקרים המליצו שקלינדמיצין או שילוב של ביטא-לקטאם עם trimethoprim-sulfamethoxazole יירשם בכדי לכסות הן זיהום בשל סטאפילוקוקוס והן בשל סטרפטוקוקוס.
גורמי סיכון ל-MRSA כללו שימוש באנטיביוטיקה בחודש הקודם, אבצס, נגע המיוחס לנשיכת עכביש, היסטוריה של MRSA, ומגע קרוב לאחרונה עם אדם אחר עם זיהום דומה.
גורם הסיכון האחרון מדגיש, כך על פי החוקרים, את החשיבות של הדרכת המטופלים בנוגע לשיטות להימנעות מהעברת הזיהום, ובכללן כיסוי הפצע עם תחבושות נקיות ויבשות, שמירה על הגיינת ידיים והימנעות משיתוף בחפצים מזוהמים.
כיוון ש-MRSA כל כך שכיח, צוות המחקר המליץ שאמצעי זהירות סטנדרטיים, ובכללן שימוש בחלוקים ובכפפות יישקלו עבור כל המטופלים עם זיהומי עור ורקמה רכה מוגלתיים באיזורים עם שכיחות גבוהה של MRSA.
בנוסף, החוקרים הציעו לרופאים לקחת תרביות ממטופלים כאלה ולבדוק את רגישותן בכדי להבטיח שהזיהום יטופל באנטיביוטיקה מתאימה.
בהערת העורכים תואר הדיווח כציון דרך שמגדיר את ההיקף המדהים אליו הגיעו זיהומי MRSA הנרכשים בקהילה באוכלוסייה בארה”ב.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!