צורכי הקשישים בשעות (ובשבועות) של חרום בטחוני/ ד”ר ארתור ליבוביץ, עורך מדור גריאטריה

אומרים שכאשר התותחים רועמים המוזות שותקות. לגבי המחקר ותכנון השירותים הרפואיים  לא נאמר מה הם עושים בשעת מלחמה. מהאזנה לתקשורת  נראה שהמוזות דווקא לא שתקו  כל כך : שירים הולחנו ושודרו, ואלפי מילים הודפסו. ואני חושב שגם המחקר ותכנון השירותים לא נזנחו. בתור אחד שעוסק בנושא  מצב הקשישים בשעת חירום  ( ראה מאמר בשם “פגיעות הקשישים בשעת אסון” שפרסמתי במדור זה לפני מספר חדשים) אני יכול להצביע על כך שכצפוי  – התגלה שהקשישים הם  האוכלוסייה  החלשה , הפגיעה והנזקקת ביותר בשעת חרום. והייתה זו שעת חרום מתמשכת עם  איום ופגיעות שהשתרע על פני שבועות רבים.

. בקורס שאני נותן לתלמידי תאר שני באפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב ערכנו סמינריון על צורכי הקשישים בשעת חרום. לאור  הניסיון במקומות אחרים  בחנו את שעת החרום על פי מודל של רעידות אדמה  ( כמו בטורקיה), או נזק בגלל סופת הוריקן  ( כמו בניו אורלינס לפני שנה).

בדיונים חזינו כי המשימה המורכבת ביותר היא פינוי הקשישים. ואמנם הניסיון של השבועות האחרונים

מאשר זאת. הבט נוסף  שעלה, קשור בקשיים שנובעים מאירועים איומים  ביטחוניים. למעשה חזינו שמעל שבוע  עלולות להתעורר בעיות קשות לתשושים, לנכים ולמוגבלים  הגרים בביתם. בסמינר   על צורכי הקשישים בשעת חרום.,דנו בעיקר בבעיות של מחסור , רציפות טיפול  וצורכי תמיכה נפשית ואנושית . מטחי הקטיושות   שחוו תושבי הצפון העלו במלוא חריפותה ומורכבותה  בעיה  נוספת , והיא השהות במקלט ו או במרחב מוגן והצורך להיכנס ולצאת ממנו מספר  (רב ) של פעמים ביממה. כיצד התמודדו הקשישים והמוגבלים עם המצב הזה? זו מציאות שלא  נחוותה עד כה בעולם לא בהוריקנים ,לא ברעידות האדמה ולא נחקרה במלחמות קודמות. יש לאסוף את הנתונים , להתחלק בניסיון וללמוד את הנושא. מוקדם עדיין להפיק לקחים אך כבר היום אפשר לומר כי חשוב שבשעת חרום יוגדרו סמכויות בעיקר למתן העזרה לקשישים ולנכים הגרים בביתם. קשישים הנמצאים במסגרות מוסדיות , מטבע הדברים מרוכזים,צורכיהם ומגבלותיהם ידועים ומוכרים וקיים צוות שאמור לדאוג להם.

הקשישים בקהילה מפוזרים בבתים חלקם אינם מוכרים למערכות השונות, לחלק יש משאבים חברתיים משפחתיים מוגבלים וכאשר הם נמצאים במשך שבועות תחת אש   עולות שאלות כבדות משקל לגבי צרכיהם.

. בינתיים שמענו בתקשורת על מעשים רבים על אנשים טובים שעזרו לשכניהם הקשישים. אכן זו העזרה הבלתי פורמאלית  שאנו  ומכירים  ומוקירים. טיפוח  העזרה הבלתי פורמאלית  לקשישים בקהילה  והעלאת הנושא לדיון הציבורי,  חיוניים . ואולי חשוב לכלול גם במסרים של פיקוד העורף פנייה ברוח זו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

    תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

  • מניעת נפילות בקרב קשישים (JAMA, CME)

    מניעת נפילות בקרב קשישים (JAMA, CME)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 2: הנחיות למניעת נפילות בקרב קשישים שפורסמו ב-JAMA מתארות שיטות עבודה מומלצות להערכת סיכון לנפילה ולהתערבויות מעשיות, בתפקוד חושי, קוגניטיבי ואוטונומי בבעיות רפואיות פעילוֹת, בתרופות, בסיכונים סביבתיים ובפעילויות יומיומיות.

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; היפוגליקמיה (1)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; היפוגליקמיה (1)

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; הטיפול המתקדם (2)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; הטיפול המתקדם (2)

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; אינסולינים ארוכי טווח (3)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; אינסולינים ארוכי טווח (3)

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; טכנולוגיות (4)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; טכנולוגיות (4)

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; רפואה מותאמת אישית (5)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; רפואה מותאמת אישית (5)

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה