ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של Archives of General Psychiatry, עולה כי חשיפה פרה נטלית ל-SSRI (selective serotonin reuptake inhibitors) קשורה למשקל לידה נמוך ולמצוקה נשימתית ביילוד.

חשיפה פרה נטלית ל-SSRI (תרופות אנטי דיכאוניות) ודיכאון אימהי משנים את בריאות התינוק. האבחנה בין האפקטים של כל אחד מהם נשארת מאתגרת גם בימינו. חלק מהמחקרים המוקדמים מציעים, ששימוש ב-SSRI היה בטוח, עם מעט או ללא סיכון של תופעות בלתי רצויות, בעוד שמחקרים אחרים מדווחים על הפרעות נוירו-התהגותיות ועליה בסיכונים למשקל לידה נמוך וללידה טרם המועד. דאגות בנוגע לסימפטומים ניאונטלים הביאו את ה-FDA לפרסם אזהרות בשנת 2004 בנוגע לשימוש ב-SSRI בשליש השלישי של ההיריון.

החוקרים השתמשו במידע על בריאות האוכלוסייה מ- British Columbiaוהצליבו בין 119,547 רשומות של תוצאות של לידות ניאונטליות (כולן לידות חי משנת 1998 ועד 2001) לרשומות של בריאות האם ומרשמים פרה נטלים אימהיים של SSRI. החוקרים השוו תוצאות של תינוקות לאימהות, שהיו בדיכאון, שטופלו ב-SSRI, לעומת תוצאות של תינוקות של אימהות בדיכאון, שלא טופלו ב-SSRI.

בכדי לבדוק את חומרת המחלה האימהית המנטלית, החוקרים השתמשו בניקוד propensity תואם בכדי לזהות קבוצת אימהות עם דיכאון לא מטופל עם מאפיינים דומים לאלה, שטופלו בדיכאון בשנה שלפני ההיריון ובמהלך ההיריון.

במהלך ההיריון, 14% מהאימהות אובחנו כבעלי דיכאון. השכיחות של חשיפה ל-SSRI פרה נטלי עלתה במהלך 39 חודשי המחקר מ-2.3% ל-5.0%. משקל הלידה וגיל ההיריון בעת הלידה היו נמוכים יותר משמעותית עבור תינוקות, שנולדו לאימהות, שקיבלו טיפול לדיכאון בהשוואה לתינוקות, שנולדו לאימהות שלא קיבלו טיפול לדיכאון. כך הייתה גם הפרופורציה של תינוקות, שנולדו בגיל 37 שבועות ומטה (רווח בר סמך 95% : -1 עד -64, -0.25 עד –0.45, -0.009 עד -0.04 בהתאמה). אך ההבדלים בשכיחות של משקל לידה, שהיה נמוך מהאחוזון העשירי עבור גיל ההיריון בעת הלידה לא היו משמעותיים.

בהשוואה לתינוקות, שנולדו לאימהות, שלא קיבלו טיפול לדיכאון, הייתה פרופורציה עולה של תינוקות, שנולדו לאימהות, שקיבלו טיפול לדיכאון, שהיו להם מצוקה נשימתית (13.9% מול 7.8%), צהבת (9.4% מול 7.5%) ובעיות האכלה (3.9% מול 2.4%, רווח בר סמך 95% : 0.042 – 0.079 , 0.003 – 0.334 ו- 0.005 – 0.025 בהתאמה). כשהתוצאות הושוו בין תינוקות לאימהות, שקיבלו טיפול לדיכאון ובין תינוקות, שהותאמו על פי ניקוד propensity, שנולדו לאימהות שלא קיבלו טיפול לדיכאון, אזי לתינוקות, שהאימהות שלהן כן קיבלו טיפול, הייתה שכיחות גדולה יותר של משקל לידה מתחת לאחוזון העשירי ושיעורים גדולים יותר של מצוקה נשימתית.

על פי המחקר, חשיפה פרה נטלית של SE-D (אימהות עם דיכאון, שטופלו ב-SSRI) הייתה קשורה לסיכון גדול יותר למשקל לידה נמוך ולמצוקה נשימתית, גם כאשר המחלה של האם הייתה קשה. הממצאים נוגדים את התפיסה, שטיפול באימהות עם דיכאון בעזרת SSRI במהלך ההיריון יכול להיות קשור עם הפחתת התוצאות הבלתי רצויות הניאונטליות הקשורות לדיכאון אימהי.

מגבלות המחקר כוללות הטיה אפשרית בשל חומרת המחלה האימהית, חוסר יכולת להעריך ישירות את הרמה, החומרה או מהלך הדיכאון הפרה נטלי, חוסר יכולת לקבוע בדיוק איך או מתי הרופא עשה את האבחנה, חוסר בבדיקה ישירה של האפקטים של שימוש באלכוהול או בעישון, חוסר יכולת לחקור ישירות את האפקטים של השימוש ב-SSRI בלבד, חוסר יכולת לאשר צריכה מדויקת ואמיתית של התרופות והבדל קטן במשקל הלידה עבור גיל ההיריון בעת הלידה.

בעוד שיתרונות הטיפול ב-SSRI במהלך ההיריון נשארים קבועים, החוקרים מדגישים, שאף אחד מהממצאים הללו לא צריכים להוריד את הדחיפות הקלינית של הכרה וטיפול בדיכאון אימהי במהלך היריון על ידי שימוש במגוון של אסטרטגיות פרמקולוגיות ולא פרמקולוגיות הקיימות. עתה, יש לשקול את הצורך בשימוש בתרופות אנטי דיכאוניות אל מול הסיכונים של מחלה לא מטופלת או מטופלת במידה לא מספקת, וההחלטה צריכה להיעשות על ידי יידוע החולה והרופא שלה על בסיס של כל מקרה לגופו.

הערת מערכת: מחקר נוסף המתווסף למחקרים, שפורסמו לאחרונה אודות הסיכונים הכרוכים בשימוש ב-SSRI בהריון. בקישור זה סקירה מאחד הג’ורנאל קלאבים הפדיאטרים האחרונים בנושא.

Arch Gen Psychiatry. 2006;63:898-906

לידיעה במדסקייפ