ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי בערך שליש מהמוחות של אנשים בגיל מתקדם שאינם סובלים מתסמינים של מחלת אלצהיימר (AD – Alzheimer’s disease), ואף לא מפגיעה קוגניטיבית קלה (MCI – mild cognitive impairment), מציגים פתולוגיה שמתאימה לקריטריונים לאבחנת AD. ואולם, למטופלים עם נגעים אלה יש ליקוי כלשהו בזכרון אפיזודי (episodic memory) במבחנים לפני מותם. המחקר פורסם בכתב העת לנוירולוגיה (Neurology).

בראיון שנערך עימו מסר אחד החוקרים כי נראה שניתן להיות בעל פתולוגיה נרחבת ובכל זאת לא לסבול מליקויים משמעותיים שניכרים בשיחה פשוטה בין אדם לאדם. 

הקשר בין פתולוגיית מחלת אלצהיימר ואיבוד זכרון אפיזודי, שמשמעותו לזכור סיפורים או רשימת מילים, מצביע על כך שסוג זה של איבוד זכרון, שלעיתים קרובות נחשב לתוצאה של הזדקנות “נורמלית”, אינו נורמלי ויכול להפוך להיות יעד לטיפול.

לצורך המחקר, החוקרים השתמשו במידע משני מחקרי אורך מבוססי קהילה מתמשכים, שהם the Religious Orders Study ו- the Rush Memory and Aging Project.

יותר מ-2000 משתתפים ללא דמנציה בתחילת המחקר הסכימו לעבור הערכה קלינית שנתית ולתרום את מוחם לאחר מותם. שני המחקרים השתמשו ב-19 מבחנים נוירופסיכולוגיים משותפים שנועדו להעריך 5 תחומים קוגניטיביים, ציינו החוקרים, ובכללם זיכרון אפיזודי, זכרון סמנטי, זכרון שימושי, perceptual speed ו- visuospatial ability.

134 מתוך המשתתפים ללא ליקוי קוגניטיבי מתו. מוחותיהם עברו ניתוח לאחר המוות ועברו הערכה לפתולוגיית AD תוך שימוש ב- National Institute on Aging-Reagan neuropathologic criteria, לאוטם מוחי,ולנוכחות Lewy bodies. מתוך 134 המטופלים, אצל 50 התגלו ממצאים שמתאימים לקריטריונים המצביעים על סבירות גבוהה או בינונית ל-AD, למרות העדר תסמינים במהלך חייהם. החוקר ציין בראיון איתו כי לדעתו מדובר במספר מדהים.

AD Pathology in Brains From Subjects Without Dementia or Mild Cognitive Impairment

החוקרים דיווחו כי הציון הממוצע במבחן מיני מנטל של אותם מטופלים שהתאימו לקריטריונים של סבירות גבוהה או בינונית ל-AD היה 28.2, כמעט זהה לציון הממוצע של 28.4של אלו שלא התאימו לקריטריונים.

ואולם, ציינו החוקרים, לאחר תיקון עבור גיל, מין והשכלה, אלו שהתאימו לקריטריונים האבחנתיים של סבירות גבוהה או בינונית ל-AD השיגו ניקוד נמוך בערך ברבע יחידת תקן במבחנים של זכרון אפיזודי. החוקרים הוסיפו כי לא נצפו הבדלים בשום תחום קוגניטיבי אחר.

איבוד של זכרון אפיזודי, שבעיקרו הוא היכולת להוסיף מידע חדש למאגרי הזכרון, מהווה מאפיין מגדיר של AD, אולם הוא נחשב לחלק מההזדקנות הנורמלית, הדגיש החוקר בראיון עימו. לדבריו, מה שנראה כעת הוא שאיבוד יכולת זו, אפילו באופן עדין מאוד, ואפילו כאשר כל התפקוד האחר נותר שמור ברמה די טובה, מהווה קרוב לוודאי את המבשר של AD.

החוקר הוסיף כי היתרון האפשרי הוא שבמידה ואפילושכחה מתונה נגרמת על ידי פתולוגיה זו, ישנה אפשרות לדמות טיפול או מניעה על ידי אסטרטגיות שניתן ליישם הן לפגיעה קוגניטיבית קלה והן ל-AD.

לדברי החוקר אין לראות בממצאים אלה סיבה מספקת להניע אנשים לגשת לרופא, אולם זה עשוי לגרום להם לרצות ולכתוב לחבר הקונגרס המייצג אותם. הקונגרס האמריקאי הצביע לאחרונה בעד הפחתת המימון לחקר AD מרמה נוכחית של בערך 650 מיליון דולר לשנה, וזאת על אף העובדה שהעלות של AD לכלכלה האמריקאית נאמדת בכ-100 מיליארד דולר מידי שנה, הדגיש החוקר.   

עוד ציין החוקר כי מספר האנשים עם AD גדל, וזאת מבלי למנות את האנשים עם MCI, כך שלאמר שמדובר בבעייה עצומה יהיה בגדר לשון המעטה.

במאמר מערכת שליווה את הפרסום, הודגש כי ככל שהאוכלוסיה מזדקנת, יש התמקדות הולכת וגוברת בהתערבות מוקדמת ל-AD, ו- antibeta amyloid הפכו ליעד המרכזי כטיפול תרופתי.

עוד צויין במאמר המערכת כי מחקר זה מעלה 2 נקודות חשובות: הראשונה, הממצאים מתווספים לממצאי מחקרים אחרים בנוגע ל-AD קדם-קליני ולהזדקנות נורמלית המדגימים פתולוגיית ADהמופיעים לפני זיהוי ירידה קוגניטיבית ; השנייה, מחקר זה מטיל ספק בהתייחסות לאיבוד זכרון אפיזודי מינורי כתופעה נורמלית בגיל מתקדם.

לסיכום, צויין במאמר המערכת, ירידה מוקדמת זו בזכרון אפיזודי עשוייה לייצג מצב שהוא “קדם-MCI“, שיש להמשיך ולחקור אותו כדי לסייע בזיהוי AD. עוד הודגש כי מיקוד מחקרי נוסף, כמובן, יצטרך לקבוע מדוע מבוגרים רבים בגיל מתקדם עם עדות לפתולוגיה נוירולוגית המתאימה ל-AD מצליחים להישאר במצב קוגניטיבי תקין למרות ריבוי נגעים המתאימים ל-AD שמפוזרים במוחם.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Neurology. 2006;66:1837-1844, 1801-1802.