ממחקר אקראי שפורסם לאחרונה עולה שמשתני thiazide מתאימים כמונעי יתר לחץ דם מקו ראשון עבור חולים סוכרתיים.
תרופות מונעות יתר לחץ דם אופטימאליות, מצעד ראשון, בחולי סוכרת מסוג 2 (DM) או רמות לקויות של גלוקוז בצום (IFG) הינן מפוקפקות.
גורמים המפריעים למערכת הרנין-אנגיוטנסין, בעיקר מעכבים של האנזים הממיר אנגיוטנסין (ACEIs) היו מומלצים כטיפול מונע יתר לחץ דם מהצעד הראשון עבור מטופלים עם DM וחלבון בשתן.
עם זאת, ישנה אי-בהירות בנוגע לטיפול שכזה במטופלי DM עם יתר לחץ דם ללא נזק (או נזק מועט) לכליה.
המחקר כלל 31,512 מבוגרים בגלאי 55 ויותר הסובלים מיתר לחץ דם ולפחות מגורם סיכון אחד נוסף למחלת לב כלילית (CHD).
ע”ב קוים מנחים לאומיים, הנבדקים חולקו לקבוצות של DM, IFG וגליקמיה נורמאלית.
המטופלים נבחרו באופן אקראי לקבלת טיפול מקו ראשון (כפול סמיות) עם chlorthalidone, amlodipine besylate או lisinopril.
לא נמצא הבדל משמעותי בסיכון היחסי (RR) עבור התוצאות הראשוניות במטופלים עם DM או גליקמיה נורמאלית שנבחרו אקראית ל- amlodipine או lisinopril ביחס ל- chlorthalidone או במשתתפים עם IFG שנבחרו באופן אקראי לקבל lisinopril בהשוואה ל- chlorthalidone.
עם זאת, ה- RR עבור התוצאות הראשוניות היה גבוה משמעותית במשתתפים עם IFG שנבחרו אקראית לקבלת amlodipine בהשוואה ל- chlorthalidone.
אירועי שבץ היו תכופים יותר במטופלי גליקמיה נורמאלית שקיבלו lisinopril ביחס ל- chlorthalidone.
בהשוואה למטופלי DM וגליקמיה נורמאלית שנבחרו לקבלת chlorthalidone, כשל לבבי היה נפוץ יותר באלה שקיבלו amlodipine או lisinopril.
ראוי לציין שהממצאים אינם מספקים ראיות לכך שעדיף טיפול בחסמי תעלות סידן או ב- ACEIs בהשוואה למשתנים מסוג thiazide בכל קבוצות המטופלים שנבדקו.
תוצאות המחקר מרמזות על כך שיש לשקול בכובד ראש שימוש במשתנים מסוג thiazide כגורמי טיפול מקו ראשון עבור מטופלים הסובלים מיתר לחץ דם עם DM או IFG.
גורמים אלו אינם רק יעילים אלא גם הוכחו בניסויים רבים והינם הכי זולים למרשם.
Arch Intern Med. 2005;165:1401-1409
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!