משפחה

האם ההבחנה בין קשרית ריאתית שפירה וממאירה שונה בין ילדים ומבוגרים? (Radiology)

ממחקר חדש עולה כי הבחנה בין נודולים ריאתיים שפירים וממאירים בילדים שונה מזו שבמבוגרים. החוקרים מצאו כי הגודל אינו פקטור חשוב בניבוי הסיכון וכי חדות הנגע מחשידה לממאירות.

מאפייני הדמיית CT של נודולים ריאתיים נבדקו בצורה מעמיקה במבוגרים, אך לא בילדים. מאחר שילדים עם גידולים סולידים ממאירים מצויים בסיכון לגרורות ריאתיות, הם עוברים בדיקות CT חזה בעת האבחנה, לאורך הטיפול, ובמהלך המעקב השגרתי. יש לצמצם את מספר הפעולות הפולשניות הנדרשות לאישור מחלה שפירה, כאשר קיימת אבחנה ברורה של קשרית ממאירה.

בתקופה שבין ינואר 1999 וספטמבר 2003, אובחנו 81 נודולים ריאתיים ב-41 צעירים עם גידולים סולידים ממאירים. ביופסיה בוצעה תוך 3 שבועות לאחר בדיקת CT חזה, 3 רדיולוגים עברו על התוצאות וסיווגו את הנודולים כשפירים, ממאירים, או לא ניתן לקבוע, בהתבסס על מספרם, פיזור יונילטארלי או בילטארלי, גודל, שוליים מוגדרים או לא, הסתיידויות, גדילה, ואדנופתיה. לאחר מכן החוקרים השוו את הסיווג עם האופי ההיסטולוגי של הנודולים וקבעו את ההסכמה בין הבודקים.

גיל החציון עמד על 14.8 שנים (בטווח 5-21). מבין 41 המשתתפים, ב-24 (58%) היתה לפחות קשרית אחת ממאירה שאושרה בביופסיה.ב-4 משתתפים (10%) היו נודולים שפירים וממאירים. ב-17 (42%) היו נודולים שפירים בלבד. שיעור הסיווג הנכון של הגידול עמד על 39 (65%) מתוך 60, עבור הבודק הראשון, 37 (57%) מתוך 65 לבודק השני, ו-43 (67%) מבין 64 לבודק השלישי. הסכמה בין-בודקים היתה קלה עד בינונית (Kappa</= 0.43, P</=0.03). בניגוד לממצאים במבוגרים, לנודולים בעלי גבולות ברורים בילדים היה סיכוי גדול יותר לממאירות (P=0.03), ואילו גודל הנודול לא היה פקטור מנבא לממאירות (P>/=0.32).

השכיחות של הגידולים השפירים וחוסר העקביות של פקטורים מנבאים בהתבסס על מאפייני בדיקת CT, מעידים על הצורך בפקטורים טובים יותר לסיווג נודול ריאתי כממאיר או שפיר, וכן בהקטנת השימוש המיותר ב-Thoracotomy בילדים עם ממאירות סולידית. לנודולים בעלי גבולות חדים, סבירות גבוהה יותר לממאירות, לנודולים קטנים (</=0.5 cm) סיכוי שווה לממאירות כמו נודולים גדולים. משמעות מספר רב של נודולים עדיין אינה ברורה.

מגבלות המחקר כוללות הטיית בחירה במוסד בו המטופלים לרוב מופנים בעקבות ממאירות סולידית מתקדמת או רפרקטורית לטיפול קונבנציונאלי, גודל מדגם קטן, ו-6 נודולים שזוהה בבדיקה היסטולוגית כאתר דימום או ריאה בריאה.

קיים צורך הכרחי למחקרים נוספים להערכת חשיבות מאפייני בדיקת CT לקשריות פולמנריות בילדים, במטרה לספק בסיס לגיטימי לסטנדרטים. החוקרים מתכננים לבחון את ערך בדיקת PET-CT באבחנת נודולים ריאתיים המאובחנים בבדיקת CT, בילדים עם ממאירות סולידית. שיטה זו עשויה לספק הערכה מדויקת יותר ולא-פולשנית של הפעילות המטבולית אף בקשריות קטנות.

Radiology. 2006;239:514-520

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה