e-med-isral-ribbon

משפחה

האם יש קשר בין פגים שצרכו חומצות אמינו לקצב גדילתם ומצבם הנוירו-התפתחותי ? (journal of pediatrics) מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי מתן מוקדם של חומצות אמינו נקשר לתוצאת גדילה משופרת בקרב ילודים שנולדו במשקל לידה נמוך במיוחד.

מטרת המחקר היתה לקבוע האם בעיה בגדילה לאחר הלידה משפיעה לרעה על הגדילה לאחר מכן ועל המצב הנוירו-התפתחותי.

החוקרים ערכו אנליזה שניונית בקרב 1018 ילודים שהשתתפו במחקר קליני אקראי שבחן מתן תוסף גלוטמין בכדי לקבוע האם בקרה מוקדמת על מתן פרנטרלי של חומצות אמינו קשור לשיפור הגדילה והתוצאה הנוירו-התפתחותית. הילודים סווגו לקבוצה שקיבלה 3 גרם ומעלה של חומצות אמינו לק”ג ליום עד גיל 5 ימים (קבוצת הבקרה המוקדמת שבה 182 נבדקים) ולקבוצה השניה (קבוצת הביקורת שבה 836 נבדקים).

בגיל של 36 שבועות להריון, נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית מבחינת משקל, גובה והיקף ראש לטובת הילודים שקיבלו חומצות אמינו בשלב מוקדם. הסיכון להימצא בעשירון התחתון מבחינת משקל ביחס לגיל היה גבוה פי 4 בקרב ילודים בקבוצת הביקורת.

בגיל מתוקן של 18 חודשים לא נמצאו הבדלים מבחינת משקל, גובה או המדדים הנוירו-התפתחותיים בין נבדקי שתי הקבוצות, אולם בקרב הילודים הזכרים בקבוצת הביקורת נמצאה סבירות גבוהה פי 2 להיקף ראש המצוי בעשירון התחתון של הערכים שנמדדו.

החוקרים מסיקים כי חומצות אמינו גוררות תוצאת גדילה טובה באופן מובהק סטטיסטית בגיל של 36 שבועות וירידה בשיעור הילודים שהופיעה בהם גדילה תת-אופטימלית של הראש בגיל מתוקן של 18 חודשים.

Journal of Pediatrics, Volume 148, Issue 3, Pages 300-300.e7

הערות עורך:

בעבר חששנו לתת חלבונים פראנטרלית לפגים קטנים בימים הראשונים לאחר הלידה. הפרוטוקול היה לעלות באופן הדרגתי את מינון החלבון בתמיסות הפראנטרליות. כיום מצטברות עוד ועוד עבודות המראות שאין ביסוס לפרוטוקול טיפולי זה. נראה שאין סיכון ואולי אפילו רצוי להתחיל מתן חומצות אמיניות מוקדם לאחר הלידה. עבודות נוספות תומכות בהאכלה מוקדמת. נראה לי כי הטוב ביותר הוא לנסות ולהאכיל מוקדם את הפגים הללו, ובמידה וזה אינו מתאפשר לתת להם נוזלים עם חלבונים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירת מזון מעובד שנקשרה עם חותמת מיקרוביאלית של סרטן מעי גס ורקטום מצויה בקורלציה חיובית עם סיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום, בפרט גידולים עם עדות ל-Fusobacterium nucleatum, זן pks של Escherichia coli ו-ETBF (או Enterotoxigenic Bacteroides fragilis). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נכון להיום, אין מחקרים להערכת ההשפעה של דפוס תזונה (במקום רק […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • האם Buprenorphine-Naloxone בטוח יותר מ-Buprenorphine לבדו בהיריון? (JAMA)

    האם Buprenorphine-Naloxone בטוח יותר מ-Buprenorphine לבדו בהיריון? (JAMA)

    מתן Buprenorphine בשילוב עם Naloxone בזמן היריון מלווה בסיכון מופחת לתסמונת גמילה ביילוד ואשפוז יילודים ביחידת טיפול נמרץ, בהשוואה למתן Buprenorphine לבדו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA. מהנתונים עולה כי אין הבדל משמעותי בשיעור המומים המולדים המג’וריים בין שתי אפשרויות הטיפול. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות מבוטחי מדיקייד […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה