משפחה

זריקות PDMS עשויות לשפר אי-התאפקות בילדים עם שלפוחית שתן נוירוגנית (The Journal of Urology)

הזרקות אנדוסקופיות של פולי-דימתיל-סילוקסאן (PDMS) יכולת לתרום להשגת איפוק לטווח ארוך במקרים פדיאטרים מסוימים של שלפוחית שתן נוירוגנית.

כך עולה ממחקר צרפתי שתוצאותיו אינן מהפכניות: רק ב- 30% מהילדים הושג איפוק ארוך טווח.

למרות זאת, ממצאים אלו חשובים ביותר שכן הכלי הטיפולי הנ”ל אינו חודרני וקל ביותר ליישום בילדים.

החוקרים מציינים שההשפעה כפי שנצפתה כ- 18 חודשים לאחר ההזרקה נשארה יציבה לאורך השנים.

הזרקות אנדוסקופיות של חומרים ביוקומפטבילים לרמה של צוואר שלפוחית השתן מבוצעות בילדים משנת 1980. אולם חסרים נתונים על השפעות ארוכות טווח של הטכניקה.

עד כה, אף אחד לא פרסם תוצאות לטווח ארוך בנוגע לשימוש ב- PDMS ואנשים לא חשבו ששיעור ההצלחה יהיה 30%.

במחקר הנוכחי, צוות החוקרים ניתח 9 שנים של נתונים שנאספו על 49 ילדים שקיבלו טיפול שכזה.

שדרה שסועה היה המצב היסודי ב- 41 מהילדים ו- 27 מהם עברו ניתוח קודם.

החוקים העריכו סבילות להזרקות PDMS במשך 15 יום, יעילות הפרוצדורה בזמן של 3 ו- 6 חודשים וכל שנה לאחר מכן.

שיעור ההצלחה הוגדר כיכולת להישאר “יבש” במשך לפחות 4 שעות במהלך היום, בין התרוקנות אחת לשנייה.

לאחר תקופת מעקב של 6 שנים, 33% מהמטופלים היו מסוגלים להתאפק וב- 14% חל שיפור (יכולת לשמור של יובש במשך שעתיים לפחות).

חוסר היכולת להתאפק נותר ב- 53% מהילדים.

התוצאות הראו שזריקות PDMS יכולת להיות מבוצעות כטיפול ראשוני אך גם כהשלמה לפרוצדורה ניתוחית שבוצעה בעבר ולא הוכחה כמספקת דיו.

בנוסף סיכמו החוקרים, שיש צורך במקסימום של 3 זריקות. במידה והתוצאות עדיין אינן משכנעות כ- 18 חודשים לאחר ביצוען של הזריקות, יש לשקול טיפול בטכניקה אחרת.

לדיווח במדסקייפ

J Urol 2006;175:1106-1110

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה