תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי לקיחת תרבית מהנוזל המוחי-שדרתי (ה-CSF) דרושה בכדי לאבחן נכונה מצב של דלקת קרום המוח בילודים.
דלקת קרום המוח הינה גורם מרכזי לתחלואה ולתמותה בקרב ילודים. רופאים נעזרים, לעיתים קרובות, בתוצאה חיובית בתרבית דם בכדי לקבוע האם הילודים צריכים לעבור ניקור מותני.
פרמטרים לא תקינים ב-CSF משמשים לעיתים קרובות לחיזוי מצב של דלקת קרום המוח בילוד ובכדי לקבוע את משך וסוג הטיפול האנטיביוטי בילודים שבהם התקבלה תוצאה חיובית בתרבית דם ושלילית בתרבית CSF.
במחקר זה נבדקה תוצאת הניקור המותני הראשון שנערך ב-9111 ילודים שנולדו בשבוע ה-34 להריון לפחות ב-150 יחידות לטיפול נמרץ ילודים. תוצאות תרבית ה-CSF הושוו לתוצאות תרביות הדם ולפרמטרים הנמדדים ב-CSF (שהם תאי דם לבנים, גלוקוז וחלבון) בכדי ללמוד על ההתאמה בין ערכים אלה במקרים של דלקת קרום מוח שהוכחה באמצעות תרבית.
תרביות ה-CSF שנמצאו חיוביות עבור coagulase negative staph., לפטריות ולפתוגנים ויראליים לא נכללו באנליזה.
הימצאותה של דלקת קרום מוח אומתה באמצעות תרבית בקרב 95 (1.0%) מהילודים. ב-92 מתוך 95 חולים אלה נמצא תיעוד של תוצאות תרבית דם. רק ב-57 (62%) מתוך 92 החולים נמצאה התאמה לבדיקת תרבית דם חיובית; ב-35 (38%) מתוך 92 החולים נתקבלה תוצאה שלילית בתרבית הדם.
בילודים שבהם נתקבלה תוצאה חיובית בתרבית הדם ובתרבית ה-CSF, נמצא חוסר התאמה בסוג האורגניזמים שבודדו ב-2 (3.5%) מ-57 המקרים. בכל אחד מהמקרים, הפתוגן שזוהה ב-CSF חייב טיפול אנטי-מיקרוביאלי שונה מהזן שזוהה בדם.
במקרים של דלקת קרום המוח שאומתו באמצעות תרבית, נמצא כי לספירות של תאי דם לבנים של למעלה מ-0 תאים ל- mm3רגישות של 97% וספציפיות של 11%. ספירות תאי דם לבנים ב-CSF של למעלה מ-21 תאים ל- mm3נמצאו בעלי רמת רגישות של 79% ורמת ספציפיות של 81%.
דלקת קרום המוח שאומתה באמצעות תרבית לא אובחנה במדויק על-פי רמות הגלוקוז או חלבון.
החוקרים מסיקים כי דלקת קרום המוח בילוד מופיעה בהעדר בקטרמיה יחד עם פרמטרים תקינים של ה-CSF. הם מציינים כי לא ניתן להסתמך על אחד מערכי ה-CSF בלבד על מנת לשלול דלקת קרום המוח בילוד וכי תרבית ה-CSF הכרחית לצורך אבחון נכון.
PEDIATRICS Vol. 117 No. 4 April 2006, pp. 1094-1100
הערות עורך: לא בכל המקומות עורכים ניקור מותני כחלק מן הבירור השגרתי לספסיס. לפי מחקר זה, כמעט בכל המקרים (96%) מבין הילודים שהיתה להם תרבית חיובית ב-CSF היתה להם גם תרבית דם חיובית. ממצא זה הגיוני ביותר מאחר והמנינגיטיס בגיל זה מתרחש כתוצאה של פיזור המטוגני. לא ברורה לי העובדה כיצד באותו ילוד נמצא חיידק אחד בדם וחיידק אחר ב-CSF. נראה לי כי ישנה כאן טעות כלשהי. אינני בטוח כי לפי הנתונים שהוצגו במחקר זה, יש צורך לכלול ניקור מותני בכל יילוד העובר ברור ספסיס מסיבה כלשהי, ללא כל סימנים המחשידים לזיהום במערכת העצבים המרכזית. רק ל- 1% מהם תהיה תרבית נוזל שדרה חיובית, ורק 3 מתוך למעלה מ- 9,000 ילודים תהיה להם תרבית CSF חיובית בהעדר תרבית דם חיובית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!