משפחה

תוצאות ביניים מעודדות ממחקר השתלות גנים מעודדי צמיחת כלי דם הנמשך עדיין בראשות פרופ’ קורנובסקי ו”ר פוקס מהמרכז הרפואי רבין

לפני כשנה דווחנו כאן לראשונה על רופאים קרדיולוגים מישראל אשר השתילו גנים בלבו של חולה לב קשה. הצנתור הראשון מסוגו בארץ ואשר בודדים שכמותו נערכו עד אז בעולם נערך בבית החולים בילינסון במרכז הרפואי רבין, בחולה, בן 68 אשר סבל מתעוקת חזה במאמץ, עבר מספר רב של צנתורים, שני ניתוחי מעקפים וקיבל טיפול תרופתי מתמשך, אולם כל אלה לא הועילו עד לטיפול הניסיוני בהשתלת הגנים.

מדובר בניסוי יחודי שמטרתו לשפר את מצבם של חולי לב קשים הסובלים מחסימה של כלי דם בלב וללא יכולת לשפר את מצבם על ידי תרופות, צינתורים או ניתוחים נוספים. במהלך השנה האחרונה בוצעו 14 פעולות צנתוריות נסיוניות שכאלו במסגרת המחקר הנדון, 5 מהן במרכז הרפואי רבין כאשר כל הפעולות בוצעו בהצלחה וללא סיבוכים מסכני חיים.

הגנים מוזרקים ללב בכדי לגרום לצמיחת כלי-דם שיאפשרו אספקת דם תקינה ללב. הגן הייעודי – Vascular Endolathelial Growrh Factor – VEGF) ) הוא חומר מאופיין בתכונותיו המעודדות צמיחת כלי דם. הוא מושתל בתוך נגיף ששמו “אדנו”. הנגיף עבר עיבוד מיוחד המעקר אותו ומסיר ממנו את היכולת לגרום למחלה. יתרונו של הנגיף הוא ביכולת ההדבקה שלו ולכן הוא משמש כנשא לגן. באופן זה הגן מופץ במוקדים שונים בלב הסובלים מחסר חמור באספקת דם כתוצאה מסתימת עורקים טרשתית.

ההזרקה נעשית בתהליך צנתורי בו החולה ער ולא חש בכאב. לשם זיהוי ומיקום מדויק של אזורי המטרה, משתמש המצנתר בטכנולוגיית ה”ביוסנס” למיפוי תלת מימד של הלב. הנגיף מוזרק ל- 12 נקודות המטרה בליבו של החולה דרך צנתר מיוחד, והגן מתביית על אתרים אלו . הגן אשר מופק בטכנולוגיית הנדסה גנטית, פועל במוקדים שונים בלב למשך כמה שבועות בהן יש צורך בצמיחת כלי- דם, לאחר מכן פעילותו דועכת ונעלמת לחלוטין. באופן זה מקווים החוקרים, תשתפר אספקת כלי הדם ללב ויחול שיפור במצב הלב והרגשתו של החולה הף היא עשויה להשתפר.

פרופ’ רן קורנובסקי מנהל מכון הצנתורים שבמערך הקרדיולוגי במרכז רפואי רבין מרכז את פעילות המחקר בארץ בשיתןף עם ד”ר שמואל פוקס, המשמש כרופא בכיר במכון הצינתורים.

לדבריו, במסגרת המחקר השתתפו עד כה 14 חולי לב שמיצו את כל האפשרויות הטיפוליות. 5 החולים אשר עברו את הטיפול בבילינסון מתפקדים טוב והרגשתם הכללית השתפרה. יחד עם זאת מדובר במחקר כפול סמויות אשר יעילות עדיין ברת הוכחה. יעילות הטיפול תבחן על פי מספר רב של מדדים כמו ממצאי מבחני מאמץ, מיפוי לב, אקו לב ושיפור מצב לבבי והרגשה כללית של החולה. “אנו מקווים כי מחקר חלוצי זה יהווה פריצת דרך בתחום הטיפול בהשתלות הגנטיות בלב”, אמר פרופ’ קורנובסקי.

לצורך ביצוע המחקר הוקם במרכז הרפואי בשנה האחרונה מערך תומך ייעודי הכולל: יחידת מקר יעודית, מעבדות, סט בדיקות למעוניינים להשתתף במחקר, עמדה סטרילית ייחודית בבית מרקחת ועוד . כמו כן הוקמה מעבדה אשר מבצעת אנליזה ממוחשבת של פעולת ההשתלה הגנטית ואשר מרכזת נתונים מבתי החולים השונים אשר שותפים למחקר ברחבי העולם. פרופ’ רן קורנובסקי וד”ר שמואל פוקס, הגו ויזמו את רעיון השתלת הגנים לפני כשבע שנים עם צוות חוקרים בארה”ב ואף פרסמו אותו בספרות הרפואית. במהלך השנים שקדו על פיתוח הרעיון והחלו במחקר משותף עם חברת GenVec וחברתJhonson & Jhonson – Cordis .

בנסיונות מעבדה נמצא שפקטורי גדילה כדוגמת VEGF הניתנים בהזרקה ישירה לתוך שריר הלב מסוגלים לגרום לעידוד צמיחה של כלי-דם עוקפים וכן לשיפור בתפקוד הלב האסכמי. נסיונות ראשוניים בבני-אדם הדגימו תוצאות סותרות: בחלק מהמחקרים ניצפה שיפור משמעותי בדרגת המאמץ והפחתה בתעוקת חזה ומחקרים אחרים השיפור היה מתון יותר או לא הודגם כלל. זהו ניסוי קליני רב מרכזי מבוקר אשר נועד לענות על השאלה המרכזית: האם הטיפול הנ”ל אכן יעיל? המחקר הנדון כולל כיום מרכזים רפואיים נוספים בדנמרק וגרמניה בנוסף ל”רבין”.

יש לכם מטופלים שעשויים להתאים למחקר זה ?

קריטריונים להכללת חולים במחקר: חולי לב אשר סובלים מתעוקת חזה סימפטומטית אשר עמידה לטיפול תרופתי ואשר מיצו את האופציות הטיפוליות השונות כולל צינתורים או ניתוחים מוזמנים להכלל במחקר הנדון. החולים צריכים להיות בטווח גילים 30-75 שנים, בעלי אסכמיה מוכחת במבחן מאמץ ומיפוי לב, בעלי תפוקת לב מעל 25% ובקצב לב סדיר (סינוס). החולים המועמדים מתבקשים לפנות למכון צינתורי הלב בבית החולים בילינסון, המרכז הרפואי רבין, פתח תקוה טלפון: 03-9386441 או באמצעות פקס: 03-9231016. ההשתתפות במחקר איננה דורשת כל תשלום מהמטופל ופרוטוקול והמחקר הנדון עבר את כל האישורים הנדרשים על ידי ועדת הלסינקי של בית החולים ומשרד הבריאות.כמו כן המחקר עומד בקריטריונים המחמירים ביותר בכל הקשור לבדיקת בטיחות ויעילות של תרופה גנטית ניסיונית.


פרופ’ רן קורנובסקי וד”ר שמואל פוקס עם החולה הראשון במחקר

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה