הטיפולים המסורתיים באמבליופיה אנאיזומטרופית כוללים תיקון ההפרעה ברפרקציה באמצעות משקפיים או עדשות מגע וסגירה או הענשה (penalization) של העין הטובה. לרוב הילדים לא נוטים לשתף פעולה בטיפולים אלה. הילדים מתקשים לסבול את התיקון על ידי משקפיים כאשר האנאיזומטרופיה ניכרת בגלל aniseikonia ודיפלופיה הנגרמים כתוצאה מהתיקון על ידי משקפיים. אנשים יכולים לסבול כ- 5% עד 6% של aniseikonia המתפתחת בהבדל רפרקציה של 2 עד 3 דיופטר. כאשר ההבדל גדול יותר השונות של התמונות איננה נסבלת. היות וילדים עם ראיה סבירה בעין אחת לא רואים טוב יותר עם משקפיים ונוטים להתחמק מהרכבתם. עדשות מגע הינן עדיפות מהיבטים אלה, אולם קשה להכניסם ולהוציאם בעיניים של ילדים והן יקרות. אי לכך, ניתוח רפרקציה עשוי להיות הטיפול המועדף בילדים עם אנאיזומטרופיה גבוהה במידה ויתברר שהוא בטוח ויעיל לאורך זמן.
חשוב לדעת עד כמה התוצאות של ניתוח הרפרקציה יציבות לאורך זמן, מהי חדות הראיה הלא מתוקנת, מהי חדות הראיה הטובה ביותר עם תיקון באמצעות משקפיים ומה מצב הקרנית.
מספר מחקרים פורסמו על ניתוחי רפרקציה בילדים. ברובם המעקב היה קצר-מועד וברבים לא הייתה קבוצת ביקורת. רק מחקר אחד עסק באופן פרוספקטיבי בתוצאות ארוכות הטווח של PRK בילדים עבור אנאיזומטרופיה מיופית. המחקר הנוכחי מדווח לראשונה על התוצאות ארוכות הטווח של מחקר פרוספקטיבי על תוצאות טיפול ב- PRK בילדים עבור אנאיזומטרופיה מיופית והיפראופית ומשווה את התוצאות של חדות הראיה עם קבוצות ביקורת משתפי פעולה (compliant) ובלתי משפי פעולה.
המחקר בוצע ב- Baylor College of Medicine, Texas Childrens Hospital, Houston, Texas.
במחקר השתתפו 11 ילדים בגיל 2 עד 11 שנים עם אמבליופיה על רקע אנאיזומטרופיה, אשר לא שיתפו פעולה בטיפול מקובל עם משקפיים או עדשות מגע וסגירה של העין הטובה. ילדים אלה עברו PRK בעין עם הפרעת התישבורת הגבוהה יותר. כקבוצת ביקורת שימשו נתונים רטרוספקטיביים של קבוצה של 13 ילדים ששיתפו פעולה בטיפול המקובל ועוד 10 ילדים אשר לא שיתפו פעולה ולא עברו ניתוח רפרקציה. קבוצות הביקורת היו עם הפרעות תישבורת דומות לאלה שעברו PRK.
הפרעות התישבורת לפני ניתוח הרפרקציה היו בממוצע -13.7 דיופטרים עבור הקבוצה המיופית ו- +4.75 דיופטרים עבור הקבוצה ההיפראופית. ממוצע הפרעות התישבורת בסוף המעקב (של 31 חדשים בממוצע) היה -3.55 דיופטרים ו- +1.41 דיופטרים עבור המיופים וההיפראופים בהתאמה. הרפרקציה הציקלופלגית בסוף המעקב הייתה לא שונה יותר מ- 3 דיופטריות מהעין השנייה ב- 4 (50%) מתוך 8 מיופים ובכל שלושת ההיפראופים. חמישה מתוך 8 העיניים המיופיות (63%) היו עם הבדל של 2 דיופטריות ובמידה דומה בשניים מתוך 3 ההיפראופים. נצפתה רגרסיה של התוצאות בין הבדיקה כעבור שנה לבין הבדיקה האחרונה, של 0.5 דיופטריות בממוצע עבור המיופים ושל 0.6 דיופטריות עבור ההיפראופים. מתוך 7 הילדים שהיו מסוגלים לבצע בדיקת חדות ראיה לפני ובסוף המעקב, 5 (71%) הראו שיפור של שתי שורות לפחות בחדות הראיה הלא מתוקנת, ו- 4 מתוך ה-7 הראו שיפור בחדות הראיה המתוקנת של 2 שורות לפחות. באחד מהם השתפרה הראיה ב- 7 שורות. ב- 5 נמצא גם שיפור בסטראופסיס. Haze סבאפיתליאלי בקרניות נשאר במידה זניחה. חדות הראיה הממוצעת של הקבוצה שעברה PRK הייתה טובה יותר באופן משמעותי מאשר בקבוצת הביקורת שלא שיתפה פעולה בטיפול וכן לעומת קבוצת הביקורת ששיתפה פעולה בטיפול מקובל.
מסקנת החוקרים הייתה שטיפול בניתוח PRK באמבליופיה אנאיזומטרופית חמורה בילדים מביא לירידה יציבה בהפרעת התישבורת לאורך זמן ולשיפור בחדות הראיה ובסטראופסיס עם סיבוך זניח של corneal haze.
Paysse EA, Coats DK, Hussein MAW, Hamill MB, Koch DD:
Long-term Outcomes of Photorefractive Keratectomy for Anisometropic Amblyopia in Children.
Ophthalmology. 2006;113:169-176.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!