חברת התרופות Wyeth פרסמה נתונים לפיהם טיפול בהורמון אסטרוגן לבדו אינו מגביר את הסיכוי למחלת לב כלילית (CHD) בנשים בגילאי 50 עד 79 שנים.
בנוסף, קיים אף סיכוי נמוך יותר לחלות במחלת לב קורונרית בקוניוגציה של אסטרוגן בנשים בגילאי 50 עד 59 שנים (קב’ הגיל האופיינית לקבלת טיפול הורמונאלי).
מידע חדש זה חשוב ביותר עבור נשים המטופלות או שוקלות טיפול באסטרוגן לאחר הפסקת הווסת ע”מ להקל על הסימפטומים של גיל המעבר (כגון גלי חום, הזעת לילה ויובש וגינאלי) ו/או למנוע אוסטיאופורוזיס.
חשוב לציין שהטיפול באסטרוגן (לבד או בשילוב פרוגסטין) הינן למטרות אלה בלבד ולא לשימוש עבור מניעה של מחלות לב קורונריות.
האנליזה האחרונה ביותר עליה מתבססים הנתונים, הראתה ירידה משמעותית ב- CHD בקרב נשים שהתחילו בטיפול הורמונאלי (HT) מייד לאחר הפסקת הווסת.
ממצאים אלה תומכים בהנחה שתזמון הטיפול משפיע על הסיכוי ל- CHD.
מחקר זה, שנערך ע”י איגוד ה- WHI (“היוזמה לבריאות הנשים”), כלל 10,738 נשים בגילאי 50 עד 79 שנים (הגיל הממוצע היה 63) שעברו לאחרונה כריתת רחם.
צוות חוקרי ה- WHI סיכם שקוניוגציה של אסטרוגן במינון של 0.625 מ”ג לא הגביר את הסיכון ל- CHD בכלל אוכלוסיית הנבדקות.
באחת מתת קבוצות הניסוי (שחולק מראש לפי קבוצות גיל), בקרב הנשים בגילאי 50 עד 59 שנים, אף דווח על ירידה משמעותית של 34% בסיכוייהם של אחד מהבאים: התקף לב, מוות ממחלה קורונרית, רה ווסקולריזציה קורונרית או אנגינה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!