ממחקר חדש עולה כי במקום Abdominal Plain Film (APF) יש להשתמש ב-Low Dose CT (LDCT) של הבטן , כאשר יש חשד לעווית כלייתית (Renal Colic).
בדיקת CT ללא הגברה היא השיטה המדויקת ביותר לזיהוי אבנים בשופכנים, עם רגישות של 95%-100%. יש חוקרים שדיווחו כי CT באמצעות הקטנתגורמי החשיפה שמר על דיוק אבחנתי גבוה, בהשוואה ל-CT סטנדרטי, להערכת כאב מותניים אקוטי.
במחקר השתתפו 139 נבדקים שנדרשו לעבור בדיקת APF בעקבות חשד ל-Renal Colic. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצה 1 (n=68) או קבוצה 2 (n=71). הנבדקים בקבוצה 1 עברו בדיקת LDCT באמצעות קרינה במינון 2.1-mSV לנשים ו-1.6mSV בגברים. הנבדקים בקבוצה 2 עברו APF. נתונים קליניים ורדיולוגים בזמן המעקב כללו את מספר בדיקות US ו-CT בטן הנוספות שבוצעו כדי להגיע לאבחנה סופית ולקבוע את הטיפול ההולם, כמו גם המינון הממוצע היעיל בכל קבוצה.
בקבוצה 1 (LDCT), 10 משתתפים (15%) עברו US, 9 (13%) עברו CT בטן קונבנציונאלי, 2 (3%) עברו את שתי הבדיקות. בקבוצה 2 (APF), 19 נבדקים (27%) עברו US, 20 נבדקים (28% עברו CT בטן, ו-16 נבדקים (23%) עברו את שתי הבדיקות. מבין 68 המשתתפים בקבוצה 1, 47 (69%) לא נזקקו לבדיקות נוספות, לעומת 16 (23%) מ-71 הנבדקים בקבוצה 2 (P<0.0001). המינון האפקטיבי הממוצע עמד על 3.5mSv בקבוצה 1, ו-6.9mSv בקבוצה 2 (P<0.0001).
בחולים עם חשד לעווית כלייתית, החלפת APF ב-LDCT תביא לירידה משמעותית בצורך בבדיקת CT או US נוספת. כמו כן, פרוטוקול LDCT הביא לירידה של כ-50% במינון הקרינה הממוצע לכל מטופל. החלפת APF ב-LDCT אינו משפיע על התוצאה הקלינית בכל הקשור לצורך באישפוז נוסף או טיפול כירורגי.
מגבלות המחקר כללו חוסר יכולת להעריך את הדיוק של LDCT בזיהוי אבנים בשופכנים, בהשוואה לממצאי CT קונבנציונאלי בתתי-קבוצות, בהתבסס על BMI.
Urology. 2006;67:64-68
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!