הילדה התחילה להתלונן על כאבי בטן בהיותה בת שמונה וחצי. הכאבים התמקדו ברובע הימני התחתון של הבטן. כל התקף נמשך כשעה ולאחר מכן הופיעה תחושה של  בחילה. הילדה הקיאה ולאחר מכן הרגישה טוב.

כעבור שנה, לאחר שכאבי הבטן לא שככו, הילדה נשלחה לבדיקת אולטרה-סאונד של הבטן. הבדיקה נמצאה תקינה.

תדירות הכאבים הלכה וגברה עד להתקפים יום-יומיים שלוו בהקאות. בנוסף הופיעה עצירות והילדה טופלה בהתאם. זמן קצר לפני אשפוזה, בדיקת דם העלתה כי רמת הסוכר בדם גבוהה והוחל  בטיפול באינסולין. בצלום בטן  נראה ריבוי אוויר במעי ולא נראו גושים. כעבור מספר ימים  חום הגוף עלה והיא אושפזה למחלקת ילדים. בת 10 הייתה בעת אשפוזה.

בתולדות העבר התברר שעד להופעת כאבי הבטן  הילדה לא הייתה חולה.

בתולדות המשפחה התגלה  שאם הילדה סבלה מסוכרת ומלחץ דם גבוה.

בעת קבלתה למחלקה נמצאו משקלה, גובהה ולחץ הדם  תקינים. הבטן  רכה אך רגישה, במיוחד בהיפוגסטריום וברובע הימני התחתון.הכבדוהטחול נמצאו בגודל תקין ולא נמוש גידול מוגדר. בדיקה רקטלית הייתה תקינה.

בבדיקת השתן נמצא סוכר וקטונים. ספירת הדם ובדיקות דם לאנזימי הכבד, לתפקודי הכליה ולאלקטרוליטים היו תקינים.

בצלום חוזר של הבטן נראה גידול שמקורו באגן. בדיקת האולטרה-סאונד של הבטן  גילתה נוזל חפשי באגן. הגידול התפשט באגן ולרובע הימני והשמאלי של החלק התחתון של הבטן. הגבול העליון של הגידול הגיע עד לטבור.

בבדיקה טומוגרפיה ממוחשבת נמצא גידול בגודל 10X10X6ס”מ. בגידול נמצאו כיסתות מלאי נוזל וכן אזורים מוצקים. השחלה הימנית לא נראתה והרופאים חשדו כי מקור הגידול בשחלה הימנית. קשרי הלימפה לא היו מוגדלים וכן הכבד, הטחול, הכליות, הלבלב ויתרות הכליות היו בגודל תקין. גם בבדיקת ה MRI עלה חשד כי הגוש כולל את השחלה הימנית. כן נמצאו דימומים לתוך רקמת הגידול. מראה הגידול בבדיקת ה MRI הצביע על האפשרות של פיתול השחלה  – Torsion of the ovary. 

בדיון באבחנה המבדלת הוזכרה העובדה כי  הגוש גדל הרבה תוך ימים ספורים. לכן סביר להניח שקרה דימום לתוך הגוש.

האבחנה המבדלת כללה את האפשרויות הבאות:-

פיתול של השחלה   Torsion of the ovary

גידולים ממאירים של השחלה

גידולים שפירים של השחלה

תסמונת Meig   

בצקת מאסיבית   של השחלה.

זיהומים של השחלה.

פיתול השחלה

נתחיל בתיאור מקרה של פיתול השחלה:- פיתול השחלה עוצר את מעבר הדם הורידי ואת ניקוז דרכי הלימפה. התוצאה אפוא גודש הרקמות עם גדילה מהירה של הטפולה ה adnexa.  בהמשך התהליך יכול לפגום גם באספקת הדם לאזור ולגרום לנמק ולדלקת הצפק – peritonitis. הסימנים הקליניים כאבי בטן, בחילה, הקאות עלייה בחום הגוף אינם סגוליים לפיתול בלבד. מנגד הממצאים בהדמיה מעלים את החשד שמדובר בפיתול השחלה. בהדמיה נראה גידול מוצק או מורכב מציסטות מרובות או מורכב משני אלאמנטים אלה. לפעמים נראים גם זקיקים של  השחלה, בדרך כלל זקיקים מוגדלים, כתוצאה מהצטברות נוזלים בתוכם. 

מצב פיתול השחלה בדרך כלל נובע מגידול שפיר של השחלה. במילים אחרות, גידולים שפירים מגבירים סיכוי שהשחלה תתפתל. מנגד, בכ 50% מקרים הפיתול מתרחש ללא עדות של גידול כלשהו.

תסמונת Meigs

בתסמונת זו   גדול שפיר של השחלה – fibroma, thecoma   or granulosa cell tumor-  מלווה בנוזל חופשי בתוך חלל הצפק או חלל הפלוירה. לאחר הסרת הגידול  הנוזלים נעלמים מעצמם.

בצקת קשה של השחלה  או   Massive  ovarian edema

בצקת קשה של השחלה, – השחלה גדלה לממדים ניכרים ללא שינויים ממאירים.  הגדלת השחלה תוצאה של בצקת, והבצקת משנית לפיתול השחלה. מומלץ על כן לא לכרות את השחלה אלא לקבע אותה בתקווה שלא תסתובב יותר ושהבצקת תרד.

בלפרוטומיה של החולה שתוארה למעלה, אכן נמצא הגדלה ניכרת של השחלה הימנית. השחלה גם עברה פיתול ונוצרה בצקת. המנתחים כרתו את השחלה יחד עם החצוצרה . השחלה השמאלית הייתה בריאה.

מדוע כרתו את השחלה ?   

לאחר הניתוח הילדה הבריאה. 

New England Journal of Medicine   , 31 ליולי 2003.