משפחה

חשיבות שיתוף הפעולה בין הקרדיולוגיה הפדיאטרית והקרדיולוגיה למבוגרים – סקירת מערכת מאת פרופ’ דיסגני להצגות מקרים GUCH ממרכז רבין

סקירת מערכת זו מתייחסת להצגות המקרה שהוצגו במרכז רבין בנובמבר 2005. לצפייה והאזנה למקרים – ניתן להקליק כאן.   פרוייקט זה, מטעמו של האיגוד הקרדיולוגי, מביא הצגות מקרה חודשיות מהמחלקות הקרדיולוגיות, ומתקיים כבר קרוב לשנתיים, בתמיכת חברת דקסון יצרנית הווזודיפ. לאחרונה הוספנו גם editiroal , הערות מערכת,  להצגות אלה, ובמסגרת זו, ביקשנו למקרים שהוצגו במרכז רבין, את התייחסותו של פרופ’ דיסגני . להלן התייחסותו:  

הודות להצלחות של הקרדיולוגיה הפדיאטרית צפוי שבעתיד הקרוב יהיו יותר מבוגרים מאשר ילדים עם מום לב מולד. שינוי זה מביא לפרדוקס ששנת דור אחרי שקריולוגיה פדיאטרית וקרדיולוגית מבוגרים נפרדו זו מזו נוצר שוב הצורך באינטגרציה ו-או שיתוף פעולה בין שני המקצועות. ההתמחות החדשה של מומי לב מלידה במבוגרים מהווה מקום מפגש של שני המקצועות. התמחות חדשה זו כונתה על יד הקרדיולוגים האירופאים בשם GUCH, ראשי תיבות באנגלית של הביטוי “מומי לב מלידה באוכלוסיה מבוגרת”.

אוכלוסית GUCH מתחלקת לשתי קבוצות: א) חולים אחרי תיקון כירורגי או מלעורי של מום לב מולד, ב) חולים עם מום לב מולד שלא תוקן או לא אובחן בילדות.

קבוצת א) כוללת חולים אחרי תיקון מלא ומוצלח של המום (שאינם שונים למעשה מאוכלוסיה בריאה באותו הגיל), וחולים יותר מורכבים, אחרי תיקון חלקי או עם סיבוכים של התיקון(residua and sequelae). קבוצה זו של חולים, עם שאריות וסיבוכים אחרי תיקון של המום המולד, מהווה אוכלוסיית היעד העיקרית של מסגרת GUCH. מצד אחד, דרוש בחולים אלה ידע ספציפי בעל אופי מובהק של התמחות על, מצד שני, החולים האלה חשופים לבעיות רפואיות כמו כל חולי לב מבוגרים, כגון הופעה מאוחרת של הפרעות קצב הלב, הופעת מחלת לב איסכמית ו-בנשים בגיל פוריות- בעיות קשורות להריון.

מתברר שהכלים המסורתיים בהם מתבססת  אבחנת מומי לב מולדים בילדים (בעיקר אקו-דופלר של הלב וצנתור לב) אינם תמיד מתאימים באוכלוסיה מבוגרת זו. במקרים רבים ניתן לקבל אינפורמציה מלאה על מאפיינים אנטומים ופונקציונליים של המום רק באמצעות שיטות אבחון חדישות, דהיינו, MRI ו-MDCT. יש בארץ מספר מומחים בתחום זה אך יש צורך בפיתוח מיומנויות בתחום חדיש וחשוב זה אצל הרופאים המעורבים בטיפול באוכלוסיית GUCH.

לעומת אוכלוסית החולים שתוארה לעיל, אוכלוסיית החולים עם מום לב שלא אובחן או לא תוקן בילדות מהווה אתגר שהקרדיולוגים של מבוגרים לא יכולים להתנער ממנו לפחות ברמה של אבחנה. רשימת המומים שמרשים הישרדות בחיים בגיל מבוגר אינה ארוכה לכן אין סיבה שקרדיולוגים של מבוגרים לא יהיו מודעים להם ומסוגלים לאבחן אותם. בראש הרשימה נמצא כמובן ASD ויחד עם זה יש לזכור קוארטציה של אאורטה, היצרות פולמונרית, corrected transposition of the great arteries, מחלה על שם אבשטיין ו-VSD.

המקרים שמוצגים באתר על ידי המערך הקרדיולוגי ויחידת GUCH של מרכז רפואי רבין מדגימים 2 דוגמאות מעניינות של חולים בקבוצה זו. החולה הראשונה עם היצרות פולמונרית קשה סירבה התערבות בילדות אך למזלה הגיעה לטיפול לפני שנוצר בלב נזק בלתי הפיך. בהצגה השניה מתואר חולה עם מחלת לב איסכמית ידועה בו התגלה ASD שנים אחרי שהיה בטיפול קרדיולוגי . שני המקרים מציגים חלק מהבעיות האופייניות של חולים  אלה: א) צורך במודעות של קרדיולוגים של מבוגרים לאבחנה וטיפול של מומי לב מולדים, ב) שילוב של מום לב מולד ומחלת לב נרכשת, ג) הצורך להכניס בתוכנית טיפול את השיקול של סבירות גבוהה של הפרעת קצב בעתיד.

החולים הנ”ל טופלו במערך הקרדיולוגי של מרכז רפואי רבין באמצעות שיתוף פעולה בין מומחי GUCH, קרדיולוגים מבוגרים וקרדיולוג ילדים. זאת דוגמה מצוינת של שיתוף פעולה מוצלח בין גורמים שונים בטיפול בחולי GUCH. במקרים יותר מורכבים מעגל המומחים המעורבים צריך לכלול מומחים בשיטות הדמיה חדישות-MRI ו-MDCT– שלפעמים נמצאים באותו בית החולים בו מטופל החולה ולפעמים בבית חולים אחר. לקרדיולוגיה ישראלית יש מסורת מצוינת של שיתוף פעולה בין מכוני הלב של בתי חולים שונים. חולי GUCH מהווים הזדמנות נוספת לפתח את שיתוף הפעולה זה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה