ממחקר חדש עולה כי אנגיופלסטיקה עשויה להיות בחירה טובה יותר מניתוח מעקפים בחולים עם איסכמיה חמורה של הגפיים.
תוצאות המחקר מראות כי חולים עם איסכמיה חמורה בגפיים, המתאימים לשני הטיפולים, יכולים לקבל טיפול ראשוני בכל אחת מהשיטות. עם זאת, בחולים הצפויים לחיות פחות מ-1-2 שנים, וסובלים מתחלואות נוספות משמעותיות, הטיפול הראשוני צריך להיות אנגיופלסטיקה, כאשר אפשרית. לכן, אפילו אם הפרוצדורה נכשלת, אין פגיעה לטווח הקצר והחולה יכול לעבור ניתוח.
במחקר השתתפו 452 נבדקים מ-27 בתי חולים בבריטניה, שסבלו מאיסכמיה חמורה של הגפיים בעקבות מחלה מתחת למפשעה. המשתתפים חולקו באקראי לכאלו שטופלו תחילה בניתוח (228 נבדקים) או טיפול ראשוני באנגיופלסטיקה (224 נבדקים). המדד העיקרי היה אחוז ההישרדות ללא קטיעה של הרגל.
המחקר נמשך 5.5 שנים, המעקב הסתיים כאשר החולים הגיעו למצב של כריתת הרגל מעל הקרסול או תמותה. מבין 7 נבדקים שנאבדו במהלך המעקב, 3 טופלו תחילה באנגיופלסטיקה ושניים בניתוח, 3 אבדו במהלך השנה הראשונה למעקב.
בסיום תקופת המעקב, 248 נבדקים (55%) שרדו ללא קטיעה של הרגל, 38 נבדקים (8%) שרדו עם קטיעה של הרגל, 36 (8%) נפטרו לאחר קטיעת הרגל ו-130 נבדקים (29%) נפטרו ללא קטיעה. לא היה הבדל משמעותי בסיכויי ההישרדות ללא קטיעה ל-6 חודשים בין הקבוצות (48 לעומת 60 נבדקים, Hazard Ratio לא-מתוקנן עמד על 1.07, 95% confidence interval [CI], 0.72 – 1.6; מדד Hazard Ratio של 0.73, 95% CI, 0.49 – 1.07).
איכות החיים הקשורה בבריאות היתה דומה בשתי הקבוצות, אך עבור השנה הראשונה, עלויות בית החולים הקשורות בניתוח כטיפול ראשוני היו גבוהות בכשליש, בהשוואה לעלויות אנגיופלסטיקה כטיפול ראשוני. אנגיופלסטיקה נראית כאופציה פחות יקרה מניתוח, לפחות בטווח הקצר. מצד שני, בחולים הצפויים לחיות יותר משנתיים, ויחסית במצב טוב, ההישרדות הארוכה והירידה בשיעור ההתערבויות הניתוחיות החוזרות, יכול לגבור על השיקולים לטווח קצר של תחלואה מוגברת ועלויות.
מגבלות המחקר כללו חוסר יכולת לכמת את השימוש ואת העלויות הכרוכות, והעדר היכולת להכליל את התוצאות לכלל אוכלוסית החולים עם איסכמיה בגפיים.
במאמר מערכת כתבו ד”ר גוי וד”ר אורבן משוויץ כי בזמן ההשתתפות במחקר, נבדקים רבים היו מעשני סיגריות, כמעט 40% לא טופלו בנוגדי-קרישה, הן סטטינים והן תרופות נגד-יל”ד לא היו בשימוש מספק, ולא נמסר מידע על איזון הסכרת.
גפה איסכמית היא בעיה חריפה שחייבים לתת לה מענה, במטרה להציל את הרגל ולהקל על הכאב. במקביל, נדרש טיפול מולטי-פקטוריאלי בכדי לטפל בגורמי הסיכון ולשפר את הפרוגנוזה.
לכן, הטיפול הרפואי שניתן במחקר אינו עומד בהמלצות וההנחיות הנוכחיות, שנועדו לשמש כתזכורת לכך שנבדקים עם מחלת עורקים פריפרית זקוקים לטיפול מקיף, לפחות כככל הניתן באמצעות הכלים הטכנולוגים הזמינים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!