משפחה

האפקט התוך ניתוחי של מערכת Coapsis לתיקון אי”ס מיטרלית פונקציונלית- מחקר רנדומלי (RESTOR-MV) / בעריכת ד”ר רם שרוני, עורך מדור ניתוחי לב-חזה

גרוסי, סאונדרס וחב’ מקבוצת מחקר רב מרכזית בארה”ב.

רקע: אי”ס מיטרלית פונקציונלית הינה תוצאה של הגדלת האנולוס של המסתם המיטרלי ו/ או הסטה לטרלית של דופן החדר השמאלי והמנגנון התת- מסתמי. המונח “פונקציונלי” כוונתו להדגיש שעלעלי המסתם עצמם או מיתריו תקינים. השינויים הפונקציונלים במסתם המיטרלי עלולים להתרחש בעקבות אוטם לבבי ולפיכך יש המכנים אי”ס זו כ-“איסכמית”. Coapsis הינו התקן לשינוי תצורה (remodeling) אשר תוכנן לטפל באי”ס מיטרלית פונקציונלית. התקנתו אינה דורשת מכונת לב ריאה. בעבודה מוצגות תוצאות ראשוניות של מחקר ה- RESTOR-MV, שהוא מחקר קליני רנדומלי רב מרכזי.

שיטות: הוכללו חולים אשר הופנו לניתוח מעקפים כליליים עם אי”ס מיטרלית בדרגה 2 או יותר. לא נכללו חולים עם אבנורמליות מבניות במסתם עצמו. מכשיר ה- Coapsis מורכב משתי רפידות טבעיות, אפיקרדיאליות המחוברות במיתר. המכשיר הושתל ב- 19 חולים. בסיוע אקוקרדיוגרפיה אפיקרדיאלית, המיתר הועבר דרך בסיס החדר השמאלי וחובר לכריות האפיקרדיאליות  מבעד לשני צידי החדר. תחת ,TEE הכריות הודקו זו לזו ע”י קיצור המיתר והושגה היצמדות (קואפטציה) של שני עלעלי המסתם וייצוב החדר השמאלי.

תוצאות: גילם הממוצע של החולים היה 9.2±64.5 שנה. מקטע פליטה 9±38 אחוז. בוצעו   ±1.12.7 מעקפים לחולה. דרגת אי”ס מיטרלית היתה 8±0.2.7 בתחילת הניתוח וירדה ל- ±0.70.4 (p<0.0001). המרחק האפיקרדיאלי (קוטר חיצוני של הלב, בבסיסו) ירד מ-  ±1.28.5 ל-  ±0.96.4 (p<0.0001). אי”ס מיטרלית תוך ניתוחית ירדה ב- 95% (18 מתוך 19)  מהחולים. 16 מתוך 19 חולים נותרו עם אי”ס בדרגה 1 בלבד אחרי השתלת המכשיר, שבוצעו ללא שימוש במכונת לב ריאה. לא היה מעבר לאנולופלסטיה כירורגית סטנדרטית. לא ניצפה קיפוח המודינמי או נזק מיבני למסתם המיטרלי באף אחד מהחולים.

מסקנות: בחולים ללא נזק מבני למסתם המיטרלי, מכשיר ה- Coapsis מקטין באופן מיידי את אי”ס המיטרלית. נדרשת בדיקה נוספת במחקר רנדומלי להערכת השפעה ארוכת הטווח ולהשוואה עם תיקון מיטרלי כירורגי סטנדרטי.

הערות עורך מדור ניתוחי לב, ד”ר רם שרוני:

המאמר מדווח כאמור על התוצאות התוך ניתוחיות של התקן ה- Coapsis והוא נעשה במסגרת מחקר רב מרכזי, רנדומלי המשווה התקן זה עם תיקון מיטרלי סטנדרטי.

אי ספיקה מיטרלית פונקציונלית (“איסכמית”) נגרמת בד”כ בשל הרחבת הטבעת (אנולוס) מיטרלי (Type 1), הסטה (displacement) של השריר הפפילרי (Type IIb) או שילוב השניים. הרחבת האנולוס נגרמת בד”כ בשל עיוות של החלק האחורי של טבעת המסתם אשר גורמת להגדלת הקוטר הקדמי אחורי של הטבעת (לינק מס’ 1 לאיור).

התקן ה- Coapsis מקנה remodeling של החדר השמאלי וזאת ע”י הקטנת הקוטר הקדמי אחורי של בסיס הלב ובעקבותיו הקטנת הקוטר קדמי- אחורי של טבעת המסתם. בכך מתאפשרת היצמדות עלעלי המסתם המיטרלי ומופחתת אי-ספיקתו. הסרט הראשון מציג אנימציה של המכשיר ואת פעולת ההשתלה (סרט 1) והסרט השני מדגים את התוצאה האקוקרדיוגרפית לאחר התקנתו (סרט 2). את התקן ה- Coapsis ניתן להשתיל בלב פועם ובכך מושג תיקון מסתם בגישה ללא שימוש במכונת לב ריאה (OPCAB).

סרט 1:

סרט 2:

הטיפול מקובל באי”ס פונקציונלית של המסתם המיטרלי הוא הקטנה ניכרת של טבעת המסתם. ישנם דיווחים שונים על תוצאות ניתוח זה. Dion מליידן (לינק 2) וכן הקב’ מהמבורג, (לינק 3) מדווחים על הצלחה קלינית בעקבות הקטנה “אגרסיבית” של אנולוס המסתם עם טבעת. דיווח פחות אופטימי באשר להצלחת ניתוח זה התקבל מקליבלנד. שם נבדקו 585 חולים אשר עברו ניתוח תיקון אי”ס מיטרלית פונקציונלי. לאחר 6 חודשים מהתיקון, ל- 28% מהחולים נמצאה אי”ס מיטרלית בדרגה 3 או 4 (בסולם 0-4) ורק 41% מהחולים נשארו עם אי”ס בדרגה 0 או 1.

המאמר גם לא מצא את סוג הטבעת וגודלה כמנבא להצלחת הניתוח (לינק 4).

בשנים האחרונות מקובלת הגישה שאי”ס מיטרלית פונקציונלית היא תוצאה ולא הסיבה לשינויים בעקבות איסכמיה לבבית ולכן תיקון האי ספיקה כשלעצמה אינ מספקת למנוע התדרדרות נוספת במבנה החדר השמאלי ובמקביל בדרגה התיפקודית של החולה (לינק 5).

אם כך, בעקבות ההבנה שמנגנון הפתופיזיולוגי של אי”ס פונקציונלית נובע משינויים מבניים של החדר השמאלי, נעשים מאמצים לטפל במנגנון התת- מסתמי ובכך להגיע לתוצאות טובות יותר של הניתוח. לאחרונה פורסם ב- Circulation מאמר של קבוצת המחקר של מילר מסטנפורד בו התמקדו בטיפול בפתולוגיה התת- מסתמית. שם נעשה, במודל חיה,  שינוי מיקומם (משיכתם) של השרירים הפפילרים ע”י חיבורם במיתר לאנולוס (לינק 6). ישנם התקנים נוספים אשר מטרתם לתמוך ולשנות את מיקום הדופן האחורי של החדר השמאלי ובכך להשפיע על מיקום השריר הפפילרי הפוסטרו-לטרלי. יש להזכיר את הכרית המושתלות מאחרי הלב ובכך “דוחפות” את הדופן האחורית (ניסוי בחיה, לינק 7) ואת ההתקן המוחדר לסינוס הקורונרי (לינק 8).

לסיכום, המאמר מציג תוצאות קליניות ראשוניות, בקבוצה מוגבלת של חולים,  של קונספט חדש לתיקון החדר וטבעת המסתם אשר יכול להתבצע בלב פועם. הפעולה דורשת מיומנות של הצוות הניתוחי וביצוע אקו אפיקרדיאלי. 

רשימת מאמרים (לינקים)


1.http://www.mitralvalverepair-nyc.com/causes_1.aspx

2.http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=15364847&query_hl=10

3.http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=15896610&query_hl=10

4.http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=15573077&query_hl=2

5.http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=15746731&query_hl=26

6.http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=16159851&query_hl=6

7.http://circ.ahajournals.org/cgi/content/full/106/20/2594

8.http://www.clevelandclinic.org/heartcenter/images/professionals/
cardiacconsult/2004_spring/viocorL.jpg

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הסחת דעת באמצעות משחקי וידאו דו-ממדיים או טכנולוגיית מציאות מדומה תלת-ממדית יעילה להקלה על חרדה מניתוח בילדים (Anesthesia & Analgesia)

    הסחת דעת באמצעות משחקי וידאו דו-ממדיים או טכנולוגיית מציאות מדומה תלת-ממדית יעילה להקלה על חרדה מניתוח בילדים (Anesthesia & Analgesia)

    הסחת דעת פסיבית באמצעות סרטונים דו-ממדיים או מציאות מדומה תלת-ממדית דומה ביעילות להקלה על חרדה בילדים במהלך השראת הרדמה לפני התערבות ניתוחית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Anesthesia & Anaglesia. החוקרים השלימו מחקר אקראי ומבוקר שכלל 188 ילדים (גילאי 4-13 שנים) שעברו ניתוח אלקטיבי או דחוף תחת הרדמה כללית בבית חולים אחד באוסטרליה. […]

  • תוצאות מבטיחות ל-Naloxone לשיפור הישרדות לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית חולים (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות ל-Naloxone לשיפור הישרדות לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית חולים (JAMA Netw Open)

    מתן Naloxone ע”י צוותי רפואה דחופה מלווה בשיעורים גבוהים יותר של חזרת דופק ספונטאני והישרדות עד לשחרור מבית חולים של חולים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 8,195 מבוגרים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים אשר טופלו ע”י צוותי […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • מהו מדד חומציות סף בדם טבורי בו מומלץ ניטור אינטנסיבי? (JAMA Netw Open)

    מהו מדד חומציות סף בדם טבורי בו מומלץ ניטור אינטנסיבי? (JAMA Netw Open)

    מדד חומציות בדם טבורי נמוך מ-7.2 עשוי להעיד על סיכון מוגבר לסיבוכים ביילוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מאחר ועד כה הסברה הרווחת כי חמצת חמורה עלולה להתפתחות בנוכחות מדד חומציות נמוך מ-7.0, ממצאים המחקר תומכים בבחינה מחדש של ערך הסף בו נדרש ניטור אינטנסיבי אחר החולים. החוקרים […]

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

  • גורמי סיכון לתמותה בחולים עם זיהום Candida auris בזרם הדם (Clin Infect Dis)

    גורמי סיכון לתמותה בחולים עם זיהום Candida auris בזרם הדם (Clin Infect Dis)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Infectious Diseases עולה כי מספר גורמי סיכון עשויים לסייע בזיהוי חולים עם זיהום Candida auris בזרם הדם בסיכון גבוה לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בשנים שחלפו מאז התיאור הראשון של Candia auris, שכיחות פטריה עמידה לטיפול בתרופות מרובות זוהתה כגורם חשוב להתפרצויות נוזוקומיאליות, כולל בארצות הברית. כעת הם […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה