נגיף  ה cytomegalovirus  – CMV–  תוקף  בממוצע אחד ממאה יילודים, ואחד מאלף מקרים יסבול מחלה קלינית, כולל נזק נוירולוגי מתמשך. 

בין התינוקות שנדבקו וטרם פיתחו מחלה קלינית, נזק נוירולוגי יכול להתפתח בתקופת הילדות. אם כן, היקף הבעיה, נרחב למדי. אבחנה טרום לידתית לזיהום בנגיף אפשרית אך טיפול עדיין לא קיים. 

לפני מספר שנים תואר מקרה בודד של זיהום תוך רחמי עם CMV בו האם טופלה בזריקת גלובולין היפר-אימוני. טיפול זה עצר את התקדמות המחלה. לאור ניסיונם של החוקרים במקרה בודד זה, החליטו לנסות טיפול זהה בקבוצה גדולה יותר של אמהות הרות. למטרה זו שתפו החוקרים, רופאים ממספר מרכזים רפואיים.

הנשים ההרות שפנו לרופא מיילד, נלקחו מיהן דגימת דם לקביעת רמת הנוגדנים ל CMV. השתתפו  במחקר נשים שבבדיקה ראשונה  לא נמצאו נוגדנים ל  CMV,  אך נוגדנים  הופיעו  בבדיקות חוזרות.  תופעה זו, המכונה היפוך סרולוגי, מעידה על הדבקה בזיהום פעיל בעת ההריון.

נשים שהראו היפוך סרולוגי התקבלו למחקר ועברו את הבדיקות הבאות:-  הערכה אולטרסונוגרפית, אימונית ווירולוגית פעם בחודש. גם נוכחות של נוגדנים נגד CMV מסוג IgM בבדיקה הראשונה,  התקבלה כעדות לזיהום בשלושת החודשים האחרונים לפני ההיריון והצדיק הכללת האישה במחקר.

הנשים התפלגו לשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה היה ברור כי העובר נדבק ב CMV  כי הוצאו מי שפיר ובבדיקת PCR או תרבית הוכיחו נוכחות הוירוס.  בקבוצה השנייה הנשים סירבו בדיקת  מי השפיר. בקבוצה זו היה עדות של הדבקת האם אך לא  ניתן היה להוכיח כי העובר נדבק. 

בקבוצה הראשונה, בה היה ברור שהעובר נדבק בוירוס ה CMV, האם קיבלה זריקה חד פעמית של גלובולין היפר-אימוני 200 יחידות לקילו. ובמידת הצורך כאשר התברר בבדיקה אולטרה-סונוגרפית  כי המחלה לא נעצרה, קבלה האם זריקה נוספת..

בקבוצה השנייה של הנשים ההרות הייתה עלייה בנוגדנים ל  CMV   שהוכיח זיהום באם. אך זיהום העובר לא הוכח,  בהעדר בדיקת מי שפיר. קבוצת נשים זו  קיבלה זריקה חודשית של 100  יחידות לקילו, נסיוב היפר-אימוני, כי החוקרים לא יכלו לקבוע מתי במשך ההיריון העובר נדבק, אם בכלל.

בקבוצה שלישית, קבוצת בקרה,  נכללו נשים שסירבו טיפול.

היילודים שנדבקו ב  CMV עברו בדיקה קלינית מקיפה שכללה  בדיקת עיניים,  בדיקת שתן ל CMV, ספירת דם, רמות  AST, ALT, בילירובין  וקראטינין בדם, אולטר-סונוגרפיה של הבטן והמוח ובדיקת שמיעה בעזרת  B.E.A.R    [: בי, אי, איי, אר].  כאשר קיים חשד קליני למחלה במערכת העצבים, החוקרים גם ביצעו בדיקת נוזל השדרה, אלקטרואנצפלוגרם, ו CT ו MRI של המוח.

התינוקות שנדבקו  ב CMV סבלו ממיקרוצפליה, הסתידויות במוח, הפרעות במבנה המוח, chorioretinitis   הפרעות בשמיעה, התכווצויות ובנוזל השדרה  נמצא CMV DNA .

לאחר גיל שנתיים הסימנים הקליניים היו פיגור בהתפתחות –  מנת משכל  מתחת ל 70% וירידה בשמיעה וראייה.

בקבוצה הראשונה בה היה ברור שהעוברים נדבקו והאם קבלה טיפול בזריקת גלובולין היפר-אימוני, רק תינוק אחד מתוך שלושים ואחד תינוקות חלה במחלה קלינית. בקבוצת הבקרה, שכללה נשים הרות שסירבו טיפול -50% מהתינוקות שנדבקו בעת ההיריון, חלו ב CMV קליני. ברור אם כן, הישג מרשים לטיפול בנסיוב היפר-אימוני – 0.001 >   p.   גם בקבוצה השנייה, שלא הוכח שהתינוקות נדבקו ב CMV וקבלה טיפול חודשי   רק  16% התינוקות היו נגועים. 

בדיון החוקרים מציינים, כי הסיכון  לעובר תלוי בזמן הדבקת האישה.  לפי הספרות, כאשר  אישה  נדבקת  עוד בטרם ההיריון, הסיכון להדבקת העובר הוא 0.5 ועד 2%  בלבד. אך  אישה  שנדבקת בעת ההיריון הסיכון, לפי הספרות, הוא 50%, כפי שנמצא גם במחקר הנוכחי.

ניתוח תוצאות המחקר הנוכחי הראה גם, כי רוב העוברים נדבקו בששת החודשים הראשונים של ההיריון, והחוקרים מביעים ספק אם יש תועלת בטיפול לאחר החודש השישי.

החוקרים מסכמים המחקר הראה שחיסון פסיבי יעיל מאד, גם כאשר הנשים נדבקו בעת ההיריון, הטיפול ומונע פגיעה בעובר. לעת עתה, גם לא נמצאו תופעות לוואי לטיפול זה. אך עקרונית חיסון פעיל עדיף.  מספר תרכיבי חיסון פעיל נמצאים בשלבי ניסיון קליני ויש לקוות שלא ירחק היום, בו ניתן לחסן נשים בהריון   נגד הדבקות בנגיף ה CMV.

המאמר הופיע בעיתון New England Journal of Medicine מיום 29 בספטמבר 2005

Passive immunization during pregnancy for congenital cytomegalovirus infection

Nigro G, Adler SP, LaTorre R, Best AM.

N Engl J Med 2005;353:1350-62