הרפואה בראי ההיסטוריה: אבן סינא

אבן סינא העלה את הרפואה הערבית  לשיא. שמו המלא, אבן עלי אלחוסין  ן’  עבד אללה. בשמו הלועזי, Avicenna  האיש  מפורסם עד עצם היום הזה. אבן סינא נולד בבוכרה בשנת 980 לספירה  ומת בשנת 1037  בהמדאן. אבן סינא היה אחד מגדולי הפילוסופים הערביים. כמקובל בתקופה ההיא, הפילוסופיה והרפואה מצאו אכסניה בדמות אחת. 

אבן סינא  נראה לי כילד פלא. בגיל 10 כבר בלע ספרים רבים, ובגיל 16 נדרש לסולטאן בן מנצור להתייעצות רפואית. עקב הצלחתו בהתייעצות מינה אותו הסולטאן   כרופאו האישי. מנוי זה, מלבד יוקרתו, פתח לאבן סינא את הדלת לספרייתו הנפלאה של הסולטאן. אבן סינא ניצל הזדמנות זו וצבר יידע רב בתחום הרפואה והפילוסופיה, הלשון והאסטרונומיה. אבן סינא קיבל את התואר נסיך הרופאים, ולא בכדי.

מאוחר יותר העתיק מקום מגוריו לאיספהן בפרס. שם ישב ופרסם את עבודותיובפילוסופיה ובנושאים נוספים.   

ספרו הגדול “אל-קנאון  פי אלטאב” (חוקת הרפואה) הביא אותו לפרסום עולמי רחב. ספר זה הפך לתורתם של הרופאים גם מחוץ האסלאם   גם בין גדולי הרפואה בעם ישראל ובין הנוצרים בימי הביניים, נעזרו בספר זה. הספרים והתרגומים הופצו בעברית ובלטינית.  מספר רב של כתבי יד,  שרבים מהם נשתמרו עד עצם היום הזה, מעידים  על הפופולאריות של ספר זה. הספר נדפס בזמנים שונים בשלושת הלשונות-  ערבית, עברית ולטינית. סמכותו של אבן סינא לא נתרופפה עד לפני מאתיים שנה.  חיבוריו הרפואיים זכו להוצאות מדעיות מודרניות כולל  ספריו על סמי רפואה, על אנטומיה ועל ריפוי העיניים.

לרפואת ילדים מקום נכבד בספריו של אבן סינא.ברור שלא הכול מקורי, ולעיתים קרובות אפשר להצביע בקלות על המקור האמיתי, שהוא בדרך כלל אבו קר?ט (היפוקרטס),  גאלנוס או סוראנוס.

בספריו אבן סינא מקדיש פרקים  להריון ולתקופה הניאונטלית. לדוגמא  אבן סינא התמקד גם  בתקופה הטרום לידתית, ובבריאות האישה ההרה. שנית בבחירתה של מיניקת, כאשר אין האם יכולה או חסרה מוכנות  להניק. ושלישית,  הוא נותן הוראות לגבי הזנת התינוק, להחתלה ולחינוך. בכתביו אלו אבן סינא מזהיר הרופאים שמא יתפתו לתת תרופות משלשלות או להקיז דם בטרם יגיע הילד לגיל הבגרות.

לאבן סינא  המלצות לתינוקות הסובלים מאי שקט. הוא ממליץ לתת  טיפול תרופתי לפני השינה. “הוסף מספר זרעי פרג למזונו”. עצה נאורה יותר הוא נותן לגבי התינוק המתעורר. “כאשר מקיץ משנתו” אומר אבן סינא “שים אותו במקום מואר היטב, כדי שיראה את  הכוכבים ואת הרקיע והראה לו צבעים שונים כדי שילמד להשתמש בעיניו”.

בין כתביו גם הוראות להנקה ולהזנת התינוק רובן ככולן לא מקומעבר היום, לעידוד הפקת חלב אם, מציע להאכיל את האם בעטינים של כבשים או גדיים או מתן תולעים מזן הש?לשולים- מיובשים היטיב.

בפרק על מחלות ילדים הוא מזהיר בשנית, שאסור להקיז דם מתינוקות אלא ממליץ לטפל במיניקת כאשר התינוק הניזון משדיה לוקה במחלה. מכאן משתמע שמקובל היה כאשר חלה התינוק להקיז דם מהמינקת.

אבן סינא מזכיר מחלות ילדים רבות. הנה רשימה חלקית:- שלשול, עצירות, התכווצויות, צפדת ( טטנוס) שיעול, ליחה, קוצר נשימה, דלקת אוזניים, סטומטיטיס, תולעים ועוד. לגבי סטומטיטיס הוא ממליץ מריחת “סגול” האם הכוונה ל gentian  violet  שהייתה תרופה מקובלת  עד לפני זמן לא רב.

אבן סינא התנגד למתן יין לילדים,  אך מעלה על הנס את יעילותו של יין כחומר מרדים בעת הניתוח במבוגרים.

נסיים בעצותיו המאלפות בתחום החינוך, כי הן נשמעות כאילו נכתבו אתמול: “עלינו לעשות מאמץ עליון כדי לעצב את אופיו של הילד. ניזהר לא לתת לו להתפרץ בזעם, וגם לא לסבול מחרדה, עלינו למנוע ממנו עיצבון ואי-שקט. נשים לב למשאלותיו וננסה לספק אותן, ניתן לו למה שמתאווה, ונסיר ממנו מה ששנוא עליו. חינוך זה יעצב לילד מזג טוב ושלווה”.

אבן סינא ממשיך ומסביר כי מזג טוב מבטיח גם בריאת הגוף ואילו אדם רגזן יסבול   מבריאות לקויה. 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה