אפילפסיה שמופיעה בגיל הקשיש: מחקר אקראי על גאבאפנטין, למוטריגין וקרבמזפין/ דר’ רויטל גנדלמן מרטון עורכת מדור נוירולוגיה

Rowan AJ, Ramsay RE; Collins JF, et al. New onset geriatric epilepsy: A randomized study of gabapentin, lamotrigine, and carbamazepine.

Neurology 2005;64:1868-1873.

רקע.

מחקרים אפידמיולוגיים מראים שהיארעות אפילפסיה גדלה משמעותית מעל גיל 60 ועולה על זו שבקבוצות גיל אחרות, כולל ילדים.

גורמים המסבכיםאת הטיפול בפרכוסים בגיל המבוגר כוללים מחלות אחרות, פוליתרפיה, שינויים בפרמקוקינטיקה, ושינוי בפרמקודינמיקה ב- CNS. הרבה מהתרופות האנטי-אפילפטיות בעייתיות בגיל המבוגר בשל סבילות מוגבלת. עם הכנסת גאבאפנטין לשימוש ב- 1993 ולמוטריגין זמן קצר לאחר מכן, נראה היה כי לשתי התרופות יש פרמקוקינטיקה ופרופיל תופעות לוואי עדיפים. במחקר מבוקר בקשישים עם פרכוסים חדשים נמצא שקרבמזפין נסבל פחות מלמוטריגין.

מטרת העבודה היתה לקבוע את הסבילות והיעילות היחסית של שתי תרופות אנטי-אפילפטיות חדשות יותר, למוטריגין וגאבאפנטין, בהשוואה לקרבמזפין, בחולים קשישים עם אפילפסיה.

שיטות.

המחקר כלל 18 מרכזים, היה אקראי, כפול סמיות וכפול אינבו (כל חולה קיבל תרופה פעילה אחת ופלצבו אחד), ונערך במקביל ב- 593 קשישים עם פרכוסים חדשים. החולים  חולקו  אקראית ל- 3 קבוצות טיפול: גאבאפנטין 1500 מ”ג ליום, למוטריגין 150 מ”ג ליום, וקרבמזפין 600 מ”ג ליום. מדד התוצאה הראשוני היה שיעור ההשארות בניסוי ל- 12 חודשים.

תוצאות.

הגיל הממוצע היה 72. האטיולוגיה השכיחה ביותר היתה אוטם מוחי. לחולים היו מחלות נוספות מרובות והם נטלו בממוצע 7 תרופות נוספות.

הרמות הממוצעות בפלזמה בשבוע ה- 6 היו: גאבאפנטין µg/ml 4.83  ± 8.67 , למוטריגין µg/ml 1.60 ± 2.87, וקרבמזפין- µg/ml 2.92 ± 6.79 ונשארו יציבות במהלך המחקר.

יציאה מוקדמת מהמחקר ארעה ב-  44.2% עם למוטריגין, 51% עם גאבאפנטין, ו- 64.5% עם קרבמזפין והשינויים המשמעותיים בין זוגות התרופות היו למוטריגין מול קרבמזפין p<0.0001 , גאבאפנטין מול קרבמזפין- p=0.008 .

הפסקת השתתפות בשל תופעות לואי: למוטריגין- 12.1%, גאבאפנטין- 21.6%, קרבמזפין- 1%3 , והשינויים המשמעותיים בין זוגות התרופות למוטריגין מול קרבמזפין p<0.0001 , למוטריגין מול גאבאפנטין- p=0.015 . לא נמצאו שינויים משמעותיים בשיעורי החולים החופשיים מפרכוסים  12 חודשים מתחילת המחקר.

מסקנות.

הגורם העיקרי ליציאת חולים מהמחקר היו תופעות לוואי תרופתיות. פחות חולים שנטלו למוטריגין או גאבאפנטין יצאו מהמחקר בשל תופעות לוואי בהשוואה לחולים שנטלו קרבמזפין. הבקרה על הפרכוסים היתה דומה בקרב הקבוצות. יש לשקול מתן למוטריגין וגאבאפנטין כטיפול התחלתי בקשישים עם פרכוסים חדשים.

הצעות לקריאה נוספת:

Feely J, Coakley D. Altered pharmacodynamics in the elderly. Clin Geriat Med 1990;6:269-283.

Brodie MJ, Overstall PW, Giorgi L. Multicentre, double-blind, randomized comparison between lamotrigine and carbamazepine in elderly patients with newly diagnosed epilepsy. The UK Lamotrigine Elderly Study Group. Epilepsy Res 1999;37:81-87.

Mattson RH, Cramer JA, Collins JF, et al. Comparison of carbamazepine, Phenobarbital, phenytoin, and primidone in partial and secondarily generalized tonic-clonic seizures. N Engl J Med 1985;313:145-151.

Mattson RH, Cramer JA, Collins JF, DVA Cooperative Study No 264 Group. A comparison of valproate with carbamazepine for the treatment of complex partial seizures and secondarily generalized tonic-clonic seizures in adults. N Engl J Med 1992;327:765-771.    

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן