עד כה, תסמינים של אי ספיקת לב היוו התווית-נגד להשתלת כליה בחולים הסובלים ממחלת כליות סופנית (ESRD). אולם, ממחקר חדש שהוצג בכנס הנפרולוגיה העולמי עולה כי התוויה זו אינה נכונה עבור כל המקרים.
מתוצאות מחקר ראשוני עולה כי ניתן לבצע השתלת כליה בחולי ESRD עם קרדיומיופתיה מורחבת לא-איסכמית (Non-Ischemic Dilated Cardiomyopathy). בעקבות ההשתלה חל שיפור קליני משמעותי, שנשמר שנים רבות.
החוקרים עקבו אחר 10 נבדקים הסובלים מ-Uremic Dilated Cardiomyopathy ו-ESRD, שעברו השתלת כליה בין השנים 1991-2004. פנל רופאים בו השתתפו נפרולוג, קרדיולוג, מרדים ומומחה השתלות, קיבלו את ההחלטה לבצע את השתלת הכליה ב-10 המטופלים. ההחלטה התקבלה לאחר הערכת החולים באמצעות מבחן אקו לב דובוטאמין, Myocardial Perfusion Scintigraphy ו/או Coronary Angiography.
כל הנבדקים היו מאוד סימפטומטים לפני השתלת הכליה, 8 מהם סווגו בדרגה 3 או 4 לפי New York Heart Association (NYHA). ממוצע Ejection Fraction של החדר השמאלי (LVEF) עמד על 25.2±4.8%. לאחר השתלת הכליה כל הנבדקים סווגו בדרגה 1 על פי NYHA.
בבדיקות אקו לב חל שיפור משמעותי, כאשר 3-6 חודשים לאחר ההשתלה ממוצע LVEF עמד על 49.9±5.1% (P<0.001).
עם זאת, במהלך תקופת המעקב 2 נבדקים נפטרו. אחד נפטר 12 שנים לאחר ההשתלה לאחר שפיתח CMV Myocarditis וטופל בדיאליזה במשך שנה. הנבדק השני היה חולה הסכרת היחידי והמבוגר בין הנבדקים, הוא נפטר בפתאומיות 3 חודשים לאחר ההשתלה.
ממוצע LVEF עבור יתר 8 הנבדקים עמד על 51±5% מעל שנה לאחר ההשתלה (P<0.001).
לסיכום, החוקרים טוענים לאור העובדה שחל שיפור משמעותי בתוצאות בדיקות אקו-לב לאחר ההשתלה, נראה כי Non-Ischemic Dilated Cardiomyopathy אינה מהווה התווית-נגד לביצוע השתלת כליה. החוקרים הוסיפו כי אעפ”י שנבחר מדגם קטן, יש לעודד חולים אלו לשקול השתלה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!