לפי מחקר שנעשה בחיות עולה, כי טיפול משולב בקסנון (XENON) ובהיפותרמיה, מספק הגנה על תאי העצב מפני חנק (אספיקסיה) של היילוד.
היפותרמיה יכולה להפחית את הפגיעה העצבית בזמן חנק של היילוד, אך יש לה גם תופעות לוואי. לפיכך, יש צורך בהתערבויות אחרות שיפחיתו נזק זה, שיכול להביא להשלכות נוירולוגיות והתנהגותיות ארוכות טווח.
במודלים של חיות, נראה כי נזק מוחי איסכמי-היפוקסי קשור בהפעלה של NMDA, תת-סוג של הרצפטור גלוטמט. קסנון הוא גז הרדמה שחוסם את חלק זה של הרצפטור, וטיפול איתו יכול לעזור במקרים של חנק של היילוד.
החוקרים מדווחים, כי כאשר הטיפול בקסנון או בהיפותרמיה ניתנו לבד, לא נראתה הגנה משמעותית על עצבים שנפגעו מחוסר בגלוקוז וחמצן. כאשר הטיפולים ניתנו יחדיו, 4 שעות אחרי נזק היפוקסי-איסכמי ביילודים של חולדות, נראתה הגנה משמעותית על העצבים. ההגנה היתה קשורה כנראה במנגנונים המונעים אפופטוזיס.
לפי החוקרים, השלכה של ממצאי המחקר על בני-אדם, מרמזת על האפשרות לטפל ביעילות בחנק של היילוד, ע”י היפותרמיה ומתן של קסנון.
Ann Neurol 2005;58:182-193.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!