למרות שהעליה בגיל היא גורם עיקרי לירידה בתפקוד המיני בנשים מבוגרות יותר, השינויים ההורמונלים תורמים משמעותית לירידה בתפקוד המיני של נשים (ושל בני הזוג). מטרת המאמר שפורסם לאחרונה היתה לנתח את הגורמים הביולוגיים והפסיכו-סוציאליים הרלוונטיים המשפיעים על שינויים במיניות האשה במהלך גיל הבלות ולאחריו.
הדיון נערך על-ידי מומחים שסקרו נושאים ספציפיים הקשורים לתפקוד המיני בנשים בגיל הבלות. דעות המומחים התבססו על סקירת ספרות רפואית, מצגות שהוצגו, ודיון שנערך.
המומחים מסכמים כי גיל הבלות כרוך בשינויים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים המשפיעים על המיניות: השינוי הביולוגי העיקרי הינו ירידה ברמות האסטרוגן במחזור הדם. החסר באסטרוגן גורם תחילה לוסת לא-סדירה ולירידה במידת הלחות בנרתיק. אובדן מתמשך של האסטרוגן גורם לשינויים במערכת כלי הדם, במערכת השרירים ובמערכת המין והשתן, ולשינויים במצב הרוח, בהרגלי השינה ובתפקוד הקוגנטיבי, המשפיעים על התפקוד המיני באופן ישיר ובאופן בלתי ישיר.
יתכן כי הירידה בתפקוד הטסטוסטרון והאנדרוגנים על הגיל, המתחילה בשנות ה-20 המוקדמות, מזרזת את הירידה בתיפקוד המיני באשה. השפעות אלה מבוטאות ביתר לאחר ביצוע כריתה של שתי השחלות ואובדן של 50% ומעלה מרמות הטסטוסטרון. כמו-כן הולכת וגדלה ההכרה בתרומת הפרוגסטוגנים לבריאות המינית ובשונות בהשפעות פרוגסטוגנים ספציפיים.
קו-מורבידויות, המושפעות מאובדן הורמוני המין, החל מהפרעות במצב הרוח ובמידת החשק המיני ועד להפרעות כאב במערכת המין והשתן ובקיום יחסי מין, שכיחות ואינן מטופלות ברבים מהמקרים. שינויים פיזיים ופסיכו-סקסואלים עלולים לתרום לירידה בבטחון העצמי, ולירידה במידת התגובתיות המינית והחשק המיני.
גורמים שאינם הורמונליים המשפיעים על המיניות הינם מצב הבריאות והשימוש בתרופות, שינויים המתרחשים במצב בן הזוג, בעיות בריאות ו/או תפקוד מיני בבן הזוג, והמצב הסוציו-אקונומי.
פאנל המומחים מסכם כי קביעת הדרך המיטבית למתן טיפול אופטימלי בתפקוד מיני לקוי הקשור בגיל הבלות מחייבת ביצוע מחקרים מבוקרים נוספים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!