מחקר חדש מעיד כי בחולי סוכרת מסוג 1 מעכב דחק נפשי אקוטי באופן מובהק סטטיסטית את הירידה בריכוזי הגלוקוז בדם לאחר עליה פתאומית בעקבות ארוחה, אך אינו משפיע על רמות הגלוקוז בצום.
החוקרים מציינים כי בעבר עלתה השערה בנוגע להשפעת דחק נפשי על רמות הגלוקוז בדם בחולי סוכרת, אך מחקרים שבחנו את הקשר האפשרי העלו תוצאות סותרות. מטרת המחקר היתה לבדוק האם תגובת הדחק הנפשי משתנה בין צום לשובע.
הקבוצה הישוותה את השפעות החשיפה למבחן ה-Trier Social Stress Test בקרב 20 חולים בצום ו-20 חולים שהיו 75 דקות לאחר הארוחה. רמות הגלוקוז בדם וסמנים אחרים נמדדו בכל אחת מהקבוצות ביום ביקורת וביום ביצוע המבחן. המבחן מורכב ממשימת נאום שבהם על הנבדקים להציג עצמם ולבקש להתקבל לעבודה וממבחן חשבוני מחשבתי. המבחן גרם לעליה בלחץ הדם ובקצב הלב בשתי קבוצות הנבדקים.
החולים המשיכו בנטילת זריקות האינסולין שלהם כרגיל. בחולים שנמצאו בצום לא נצפה שינוי ברמות הגלוקוז בדם בתגובה לתחושת הדחק, אך חשיפה לדחק דחתה ב-45 דקות את הופעת הירידה ברמות הגלוקוז בדם לאחר ארוחה. ההשפעה נצפתה 30 דקות לאחר מבחן הדחק ונמשכה במהלך כשעתיים.
ההבדל הגדול ביותר ברמות הגלוקוז בדם בקרב החולים שאכלו עמד על ערך של 1.4mmol/L כעבור 55 ו-80 דקות מזמן ביצוע המבחן.
החוקרים מסכמים כי דחק נפשי אקוטי משפיע על רמות הגלוקוז, במיוחד לאחר הארוחה, וכי על חולי סוכרת מסוג 1 להכיר בהשפעה אפשרית זו כאשר הם מצויים בדחק נפשי לאחר הארוחה.
<!–
–>
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!