לצפייה והאזנה לראיון – הקליקו כאןהועדה בנושא סויה ומוצריה/מרץ 2005
סיכום – המלצות מעשיות
1. כללי-
קיים שימוש נרחב בסויה בתעשיית המזון הישראלית. נתוני הצריכה הם מוגבלים ולכן יש לעודד ביצוע סקרים ומחקרים רחבים יותר, בקבוצות אתניות שונות ובגילים שונים, כדי ללמוד על הרגלי הצריכה והיקף השימוש.
2. תינוקות וילדים-
למרות שבארצות אחרות (כמו ניו-זילנד) מתן תכשירי סויה לתינוקות נעשה רק בהמלצת רופא ולאחר מתן מרשם, הועדה לא מצאה לנכון לנקוט מגבלה זו גם בישראל. יחד עם זאת בשל ההשפעות השליליות הפוטנציאליות של תכשירים אלו הועדה ממליצה להפיץ את המידע אודות הנזקים האפשריים לכלל עובדי בריאות (רופאי משפחה וילדים, דיאטניות ואחיות בריאות הציבור).
בשל השימוש הרחב של תכשירים אלו באוכלוסיות חרדיות מסוימות, יש להפיץ מידע זה גם בין רבנים ומנהיגי ציבור באותן קבוצות.
במעונות יום קיים שימוש נרחב במוצרים אלו ולכן הועדה ממליצה להגביל את השימוש למנה אחת ביום, ולא יותר משלוש פעמים בשבוע.
מומלץ לנטר רמות טירוקסין בדם, בתינוקות ובפעוטות עם תת-פעילות של בלוטת התריס, הצורכים תכשירי סויה.
יש צורך בביצוע מחקרים ארוכי טווח כדי לבחון את בטיחות השימוש בתכשירי סויה בתינוקות ובילדים.
(למידע נוסף מומלץ לעיין בנספח מספר 2- סויה בתינוק ובילד). 3. נשים בגיל המעבר- ישנם דיווחים סותרים בספרות באשר ליעילות של מזון עשיר בפיטואסטרוגנים (בעיקר מוצרי סויה) או של תוספי מזון על תסמיני גיל המעבר. לפיכך, נשים הסובלות מתופעות של גיל המעבר, שאינן מקבלות טיפול תרופתי, יכולות, במקביל לשינויים נוספים באורח החיים, לנסות תזונה עשירה בפיטואסטרוגנים, המכילה בין השאר מוצרי סויה ופשתן. (למידע נוסף מומלץ לעיין בנספח מספר 3-סויה, פיטואסטרוגנים ותסמיני גיל המעבר). 4. סרטן- בשל דיווחים סותרים על ההשפעות השונות של פיטואסטרוגנים על גידולים שונים (בבני אדם, בחיות ובמודלים תאיים) קשה להגיע להמלצות מעשיות בשלב זה. למרות נתונים ממחקרים אפידמיולוגיים המצביעים על האפשרות שלתכשירי סויה עשוי להיות תפקיד הגנתי בסרטן רירית הרחם, לא ניתן בשלב זה להסיק מכך מסקנות מעשיות. למרות שהדיווחים המדעיים לגבי ההשפעות של פיטואסטרוגנים בסרטן השד אינן חד-משמעיות, אנו ממליצים כי נשים החולות בסרטן השד או הנמצאות בסיכון גבוה למחלה יתיעצו ברופא לפני התחלת השימוש בתכשירים אלו. (למידע נוסף מומלץ לעיין בנספח מספר 4- פיטואסטרוגנים וסרטן). 5. מחלות לב וכלי דם- מחקרים בבני אדם מעידים כי דיאטות הכוללות סויה או חלבון סויה מבודד הן בעלות השפעה להורדת רמת הכולסטרול בדם. כך גם נמצא לגבי זרעי פשתן. בסויה יש גורמים שונים היכולים להשפיע על מחלות לב וכלי דם, וכרגע אין הוכחות ברורות כי האיזופלבונים הם הגורם הפעיל. בגלל העדר ראיות חד-משמעיות אנו מציעים בשלב זה לא לשנות את ההמלצות הנוכחיות של משרד הבריאות בנושא זה. (למידע נוסף מומלץ לעיין בנספח מספר 5- סויה והקשר למחלות לב וכלי דם).
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!