משפחה

פעילות גופנית משפרת את קיבולת האימון התת-מקסימלית בנשים הרות הסובלות מעודף משקל (Obstet Gynecol)

תוצאות מחקר אקראי שפורסם לאחרונה מעידות כי פעילות גופנית עשויה לשפר ביעילות את קיבולת האימון הגופני התת-מקסימלית בנשים הרות הסובלות מעודף משקל. החוקרים כותבים כי מחקרים מצביעים על יתרונות הפעילות הגופנית במהלך ההריון במניעת כאבי גב ובשיפור הבריאות של האם והילוד. למרות זאת, הם מציינים, ברוב המקרים הרופאים אינם ממליצים על פעילות גופנית גם בשל מחסור במחקרים הבוחנים את היתרונות למול החסרונות של ביצוע פעילות גופנית במהלך ההריון.

המחקר נערך בין השנים 2000-2002 בנשים בריאות שסבלו מעודף משקל (ערך BMI של 26-31kg/m2), שאינן סובלות מסוכרת או מיתר לחץ דם, בגילאי 20 שנים ומעלה המצויות בהריון בתקופה של עד 20 שבועות. 192 מהן הסכימו להשתתף וחולקו באקראי להשתתפות ב-3 מפגשי פעילות ארובי בני שעה אחת בשבוע או לשלושה מפגשי הרפיה וריכוז בני שעה אחת בשבוע. מדד התוצאה העיקרי היה קיבולת האימון הגופני התת-מקסימלית בהתבסס על צריכת החמצן בסף האנארובי במהלך בדיקת על הליכון קרדיו-פולמונרית שנערכה 12 שבועות לאחר החלוקה האקראית של הנבדקות לקבוצות.

צריכת החמצן בסף האנארובי עלתה בשיעור של 18% (מ-15.9±2.6 ל-18.1±3.1mL · min-1 · kg-1) בקבוצת האימון הגופני ופחתה בשיעור של 16% (מ-16.9±3.0 ל-15.8±2.6mL · min-1 · kg-1) בקבוצת הביקורת. לאחר התאמה באמצעות אנליזה לצריכת החמצן בתחילת המחקר, היה ערך צריכת החמצן בסף האנארובי גבוה יותר ב-2.68mL · min-1 · kg-1 (עם 95%CI, 1.23 – 4.12) בקבוצת האימון הגופני.

בהשוואה לנשים בקבוצת הביקורת, נמצאה בנשים בקבוצת האימון הגופני בסבירות גבוהה פי 5 בערך להימצאות קיבולת קרדיו-נשימתית רגילה או טובה (12 מתוך 38 לעומת 2 מתוך 38, ערך RR של 5.2, עם 95%CI, 1.2 – 22.0). לא נצפתה עליה בשיעור תופעות הלוואי הקשורה לביצוע הפעילות הגופנית.

מגבלות המחקר כוללות גודל מדגם לא מספיק לקביעה יסודית של הפוטנציאל לתופעות לוואי קליניות, שימוש בקיבולת האימון כסמן לא ישיר של תוצאות קליניות חשובות יותר, ופרישה בשיעור גבוה יחסית של משתתפות במהלך המעקב.

החוקרים כותבים כי אימון ארובי בנשים הרות הסובלות מעודף משקל מגדיל באופן ניכר את קיבולת האימון התת-מקסימלת, תוצאה העולה על ההשפעות השליליות על ההריון בהקשר זה. הם מסכמים כי חרף גודל המגדם הקטן לא נראה שהאימון מסכן את האם או התינוק אך עדיין יש לבדוק האם שינוי קיבולת האימון הגופני תגרור שיפורים בתוצאות קליניות חשובות יותר, כמו מניעת סוכרת הריונית והשפעות על בריאותו העתידית של הילוד.

לידיעה במדסקייפ

Obstet Gynecol. 2005;106:243-249

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה