שימוש במדכאי חיסון מקומיים כטיפול בדלקת עור אלרגית, מהווה תוספת חשובה לארסנל הטיפולים בצורה הכרונית של המחלה בילדים.
שתי תרופות נחקרו בהרחבה בהקשר זה: טקרולימוס (PROTOPIC), בריכוז של 0.03% ופימקרלימוס (ELIDEL), בריכוז של 1%. שתי התרופות אושרו לטיפול בילדים מעל גיל שנתיים.
התרופות מפחיתות את הייצור של ציטוקינים, ע”י לימפוציטים מסוג T שעברו גירוי של אנטיגן, דרך עיכוב של קלצינאורין. מספר מחקרים הראו יעילות לטווח קצר של התרופות, בהשוואה לפלצבו ובהשוואה לסטרואידים. מחקרים לטווח ארוך יותר (חצי שנה עד שנה), הדגימו גם כן את יעילות התרופות. לפחות לטווח הקצר, נראה כי הטיפול נסבל היטב.
תופעת הלוואי השכיחה שנראתה במחקרים שנעשו, היתה אדמומיות מקומית מלווה בתחושת צריבה וגירוד, שהופיעה בתחילתו של הטיפול. לא נצפתה עלייה בשיעור הזיהומים החיידקיים או הויראליים, בהשוואה לקבוצות הביקורת. ישנן עדיין חששות לגבי סיכון מוגבר לזיהומים ויראליים ממקור הרפטי, אך עד כה לא נצפתה שכיחות גבוהה יותר בקרב קבוצות הטיפול.
מומלץ שלא להשתמש בתרופות אלה בילדים עם היסטוריה של מחלת Kaposi-Juliusberg, ולהימנע ממגע עם מטופל המציג תסמינים של הרפס.
הערת מערכת: סקירה חשובה ו”מרגיעה”, לאור הרעשים להם היינו עדים לאחרונה, על רקע הדיווח של המלצת ועדת הבטיחות של ה-FDA , להוסיף אזהרה ממוסגרת לאלידל ופרוטופיק.
Ann Dermatol Venereol. 2005 Jan
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!