דיווח שפורסם לאחרונה מעיד כי תנגודת לאינסולין היא הגורם, ולא התוצאה, של הופעת כבד שומני בחולים הסובלים מזיהום בוירוס צהבת C (הוא HCV). החוקרים כותבים כי תנגודת לאינסולין מעודדת פיברוזיס של רקמת הכבד על-ידי השריית התפתחות כבד שומני בקרב חולים המודבקים ב-HCV שאיננו מגנוטיפ 3. הם מסבירים כי metformin או תרופות אגוניסטיות אחרות עשויות להוות אפשרות טיפול לשיפור הופעת כבד שומני ופיברוזיס בחולי HCV המראים תנגודת לאינסולין.
החוקרים מציינים כי למרות שתנגודת לאינסולין, סוכרת מסוג 2 והופעת כבד שומני ופיברוזיס שכיחים יותר בקרב חולים הסובלים מזיהומי HCV, הקשר בין גורמים אלה איננו ברור.
בכדי לחקור את הנושא, בדקו החוקרים 141 חולים הסובלים מזיהום HCV ללא שחמת, תוך השוואת 28 המקרים של זיהומי HCV מגנוטיפ 3, שאיננו מעודד התפתחות מצב של כבד שומני, לאלו שבהם נמצאו גנוטיפי HCV אחרים. החולים שלא נמצא בהם גנוטיפ 3 סווגו כבעלי “גנוטיפ 1”, למרות שבקבוצה נכללו גם מקרי גנוטיפם אחרים.
ב-30% מהחולים בקבוצת גנוטיפ 1 התפתח מצב של כבד שומני, שהוגדר כמשפיע על יותר מ-10% מתאי הכבד, לעומת כמעט 60% מהחולים בקבוצת גנוטיפ 3. החולים בקבוצת גנוטיפ 1 שבהם התפתח מצב של כבד שומני היו מבוגרים יותר ונמדד בהם ערך BMI ממוצע גבוה יותר, בהשוואה לאלו שבהם לא התפתח כבד שומני.
התנגודת לאינסולין היתה חמורה יותר בחולי קבוצת גנוטיפ 1 שבהם הופיע כבד שומני, בהשוואה לחולי קבוצת גנוטיפ 3 שסבלו ממצב של כבד שומני ולכלל החולים שלא סבלו ממצב של כבד שומני. אנליזה מרובת משתנים מצאה כי התנגודת לאינסולין הינה הגורם הבלתי-תלוי היחיד שנקשר להופעת כבד שומני בחולים בקבוצת גנוטיפ 1. התנגודת לאינסולין היתה שכיחה יותר גם בקרב חולי קבוצת גנוטיפ 1 שסבלו מפיברוזיס, אך הקשר לא היה מובהק סטטיסטית לאחר התאמת התוצאות להימצאות כבד שומני. הגורמים היחידים שנקשרו באופן מובהק סטטיסטית לתנגודת לאינסולין בחולי קבוצת גנוטיפ 1 היו גיל החולה ודרגת החומרה של מצב הכבד השומני.
בקרב חולי קבוצת גנוטיפ 3, היה העומס הויראלי המשתנה היחיד שנקשר להופעת כבד שומני. כבד שומני נקשר גם לפיברוזיס חמור יותר.
החוקרים מסכמים כי עליה ברמות האינסולין בדם מהווה גורם סיכון לפיברוזיס בחולים הסובלים מזיהום כרוני בגנוטיפ 1 של HCV, משום שהתנגודת לאינסולן מעודדת היווצרות מצב של כבד שומני. לכן, לטענתם, יש לנקוט באסטרטגיות התערבותיות להפחתת רמת התנגודת לאינסולין בחולים אלה.
במאמר מערכת מצורף נכתב כי הממצאים מדגישים את חשיבות הירידה במשקל והשינוי בסגנון החיים במסגרת הטיפול בחולי HCV ועולה תקווה לפיתוח טיפולים חדשים שיתבססו על האינטרקציות בין HCV לבין מטבוליזם השומנים בגוף.
Gut 2005;54:903-906;1003-1008.
<!–
–>
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!