ה-American Heart Association קובע כי ניתוחי CABG המבוצעים ללא שימוש במכונת לב-ריאה או תוך שימוש בה מעלים תוצאות מצויינות, וכי אף אחת מהשיטות אינו עולה על השניה. בהתבסס על סקירה מקיפה של המידה הקיים, על משך השהייה של החולים בבית החולים, על שיעורי התמותה בחולים, על התיפקוד הנוירולוגי לטווח הארוך, ועל התוצאה הקרדיאלית, נראה כי קיים דימיון בטיבן של שתי הפרוצדורות.

החוקר הראשי, ד”ר Sellke, מסביר כי רוב המנתחים מתחילים להבין כי לא קיימים הבדלים גדולים בין השיטות. לדבריו, קיימים הבדלים קטנים בלבד: הנוחות הטכנית בשימוש במכונת לב-ריאה, הנטיה למקם שתלים רבים יותר בעת שימוש במכונת לב-ריאה, והעובדה כי שיעור הפתיחה של השתל נראה מעט משופר, אם כי נושאים אלה עדיין נתונים לויכוח. ללא שימוש במכונת לב-ריאה נראה שהפגיעה בתפקוד הנוירו-קוגנטיבי פחותה בתקופה ההתחלתית, אך לא נראה שקיים הבדל גדול בטווח הארוך.

ד”ר Sellke מוסיף כי הבחירה באחת משתי הפרוצדורות צריכה להביא בחשבון את כישוריו של המנתח הספציפי, את מידת ההכרות שלו עם שתי השיטות ואת תחושת הנוחות שלו עימן. עם זאת, ממליצים החוקרים על ביצוע מחקרים גדולים, אקראיים ופרוספקטיביים בכדי לענות על השאלות שנותרו פתוחות בנוגע להעדפת אחת משתי הפרוצדורות על פני השניה בקבוצות חולים שונות.

מחקרים קודמים מדווחים על תוצאות טובות ללא שימוש במכונת לב-ריאה, וחלקם מעידים גם על שימוש מופחת במשאבי בתי החולים, על ירידה בכמות אובדן הדם בחולים, על ירידה במורבידיות ועל קיצור משך השהייה בבית החולים. במחקר הנוכחי השוו החוקרים את השימוש בשתי השיטות לצורך רה-ווסקולריזציה של שריר הלב. טכניקות ביצוע ניתוחי ה-CABG ללא שימוש במכונת לב-ריאה השתפרו מאוד בכמה השנים האחרונות, ולכן נכללו באנליזה רק מחקרים חדשים יחסית.

מחקרים רטרוספקטיביים שונים העלו תוצאות שונות. מחקר אחד הראה כי עדיף להשתמש במכונת לב-ריאה בשל הופעת שיפור בטווח הארוך מבחינת שיעור ההשרדות של החולים ומבחינת רב-ווסקולריזציה חוזרת, ואילו מחקר אחר מעיד כי העדר השימוש במכונה נקשר לירידה בתמותה ובמורבידות, במיוחד בקרב חולים המצויים בסיכון גבוה. מחקר רטרוספקטיבי אחר מוצא כי לא קיים הבדל בין שתי הפרוצדורות.

מחקר עכשווי מצ’כיה מעיד כי ביצוע הניתוח ללא שימוש במכונת לב-ריאה בטוח ויעיל כמו הניתוח הסטנדרטי וניתן ליישמו בכלל החולים. אולם, תוצאותיו של מחקר אקראי שנערך בבריטניה מעידות כי ללא שימוש במכונת לב-ריאה נמצאה ירידה בשיעור הפתיחה של השתל כעבור 3 חודשים. החוקרים מציינים כי המנתחים במחקר זה, לא היו מנוסים מאוד בביצוע הניתוחים ללא שימוש במכונת לב-ריאה.

נתונים המעידים על נטיה להעדפת ביצוע ניתוחי CABG ללא שימוש במכונת לב-ריאה כוללים: ירידה בשיעור הדימומים, ירידה בשיעור הפגיעה בתיפקוד הכליות, ירידה בשיעור הפגיעה בתפקוד הנוירו-קוגנטיבי לטווח הקצר (במיוחד במקרים שבהם ישנה הסתיידות באאורטה), ואפשרות לקיצור משך השהייה בבית החולים. נתונים שנמצאו כמעידים על נטיה להעדפת ביצוע סטנדרטי, תוך שימוש במכונת לב-ריאה: פשטות טכנית יחסית, עקומת למידה קצרה יותר, שיעור פתיחה רב יותר של השתל לטווח הארוך, קלות רב יותר בהשתלת מעקפים פוסטריוריים (בענף ה-circumflex), יכולת החדרה של שתלים רבים יותר.

ד”ר Sellke מסביר כי קיימת הסכמה בנוגע לכך שלא מכונת הלב-ריאה הינה היוצרת שינוי מבחינת התיפקוד הנוירו-קוגנטיבי וכי השינוי בתפקוד הנוירו-קוגנטיבי לאחר אנגיופלסטיקה, לדוגמא, דומה מאוד לשינוי לאחר ביצוע ניתוח CABG סטנדרטי. אולם, הוא מציין, נראה שבחולים שבהם מופיעה הסתיידות באאורטה ישנו יתרון להימנעות משימוש במכונת לב-ריאה.

החוקרים מדווחים כי באופן כללי, בקרב חולים המצויים בסיכון גבוה, כולל אלו שמצויה בהם מורבידיות נוירולוגית, אלו שסובלים מבעית תיפקוד החדר השמאלי, חולים הסובלים מקו-מורבידיות מרובות, חולים מבוגרים יותר, וחולים שחוו התקפי לב אקוטיים, לא נראה יתרון של אף אחת מהשיטות על-פני השניה.

לידיעה

הערת מערכת : למאמר בנושא מאת ד”ר שרוני באתר e-med