טיפול בסטטינים בחולים בסיכון גבוה למחלות לב הוא יותר יעיל מבחינה כלכלית מכפי שהיה מקובל לחשוב בעבר, ולכן יש מקום להרחיב את השימוש בחולים בסיכון גבוה לרבות הרחבת וחיזוק השימוש באמצעות עדכון היעדים להשגת כולטסרול. כך עולה ממחקר כלכלי-רפואי המתפרסם כעת במהדורת ה-On-Line של הלנצט.
מטרת החוקרים הייתה לבחון אם ההפחתה בסיכון להתקפי לב, שבץ וצורך ברה-וסקורליזציות הקשורה לטיפול בסטטינים בחולים היא cost effective , כלומר האם התועלת הנגזרת מהטיפול והבאה לידי ביטוי גם בחיסכון בעלויות רפואיות מצדיקה את השימוש בסטטינים.
לצורך כך עקבו החוקרים אחר כ-20,500 מבוגרים בגילאים 40-80 שסבלו ממחלה וסקולרית או סוכרת ואשר קיבלו באופן אקראי סימבסטטין 40 מ”ג או פלצבו. זמן המעקב היה 5 שנים וכלל רישום וחישוב עלויות האישפוזים באותה תקופה, אל מול עלות הטיפול בסימבסטטין.
נמצא כי הייתה ירידה מובהקת של 22% באישפוזים בקבוצת הסימבסטטין. מימצאים דומים התקבלו גם בתתי קבוצות של מטופלים במחקר. הירידה בעלות האישפוזית המצטברת בקבוצת החולים עם הסיכון הגבוה יותר (כאלה ששיעור הסיכון שלהם לפתח אירוע לב ב-5 שנים היה 42%) הייתה 847 לי”ש , ובקבוצה בסיכון הנמוך ביותר (4% סיכון 5 שנתי) החיסכון היה 264 לי”ש.
מול עלויות אלה, העלות של השימוש בסימבסטטין היה 1,497 ל”ש.
החוקרים חישבו את העלות הנדרשת להשגת מניעה של מקרה אחד מרכזי של אוטם או שבץ ומצאו כי הוא נע בין 4,500 לי”ש בקבוצה הנמצאת בסיכון גבוה, לעומת 31,100 לי”ש בקבוצה הנמצאת בסיכון נמוך. (הערת המערכת – אם לוקחים בחשבון שהנזק המצטבר של אירוע קרדיאלי או מוחי עשוי להגיע לכ-7,000-10,000 לי”ש אז מניעת האירוע בקרב אנשים בקבוצת הסיכון הגבוה היא כדאית וחסכונית מבחינה כלכלית)
החוקרים מסיקים איפוא שהטיפול בסטטינים הוא בעל יעילות כלכלית-רפואית טובה במגוון של חולים עם מחלה ווסקולרית או סוכרת, אף מעבר למה שהיה נהוג לחשוב עד לאחרונה. לכן הם ממליצים לשקול הורדה של היעדים אשר מעליהם הטיפול בסטטינים מומלץ. הם מוסיפים שהעובדה שסטטינים רבים גם גנרים כיום ומחירם נמוך יותר תגרום לכך שהתוצאות הכלכליות יהיו עוד טובות יותר.
הערת המערכת: לא בטוח שניתן היה להתחיל מחקר כזה היום כאשר קבוצת הבקרה מקבלת פלצבו. חולי סוכרת וחולים במחלות ווסקולריות אמורים לקבל כיום טיפול בסטטינים (במינונים שונים בהתאם ליעדים) ע”פ כל ההמלצות של האיגודים השונים, בעולם ובארץ. ע”פ עבודה שנעשתה בארץ ואשר השוותה שימוש במינונים גבוהים של 40 מ”ג ו-80 מ”ג אטורבסטטין כמניעה שניונית בחולים שיעד ה-LDL-C שלהם הוא פחות מ-100 מ”ג/ל’ בהשוואה לטיפולים במינונים נמוכים יותר או בסטטינים פחות פוטנטים – העלות האפקטיבית ארוכת הטווח של המטופלים במסגרת מניעה שניונית בהשוואה לטיפולים פחות אינטנסיבים הייתה סבירה הצביעה על רציונל לשימוש באסטרטגיה טיפולית אינטנסיבית בחולים אלה. נכון להיום, טיפול באטורבסטטין 40 ו-80 מ”ג אינו כלול עדיין בסל הבריאות, מצב שלדעתנו יש לשנות, ומהר.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!