ממחקר מעקב שבוצע בבתי חולים בישראל אחר מושתלי סטנט סייפר נמצא: 94% מהחולים אינם סובלים מסיבוכים לאחר הצנתור

ישראל משתתפת במחקר המבוצע במקביל ב 60 מרכזים בעולם בהשתתפות 15,000 חולים.

כ 94% מהחולים שבעורקיהם הושתל סטנט מסוג סייפר לא סבלו מסיבוכים שעלולים להופיע לאחר הצנתור, כמו צנתור טיפולי חוזר, אוטם שריר הלב, ניתוח מעקפים ומוות. כך עולה ממחקר שנוהל על ידי מספר מרכזים רפואיים בישראל (בהם: ביקור חולים, הדסה עין כרם, איכילוב, תל השומר ורמב”ם), ועקב במשך שנה אחר 430 חולים ישראלים שבעורקיהם הושתל סטנט מסוג סייפר.

פרופ’ שמואל בנאי, קרדיולוג בכיר בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, אשר נשא הרצאה בנושא בכנס האיגוד הקרדיולוגי מסביר את הממצאים: “מהספרות המקצועית ידוע לנו כי  20% 30% מהחולים מושתלי סטנט רגיל סובלים מסיבוכים, אשר מופיעים עד חצי שנה מיום השתלת הסטנט. מחקר זה הוכיח תוצאות בלתי רגילות בשימוש בסטנט סייפר לעומת הסטנט הרגיל,  מה גם שמדובר במחקר שעקב אחר הנעשה במציאות ותוצאותיו טובות אף ממחקרים מבוקרים, שבהם בוחרים את החולים”.


להרצאה מלאה מולטימדיה

למצגת שקפים בלבד

מחקר e – CYPHER נערך במקביל ב 60 מדינות, בהן ישראל, בהשתתפות 15,000 חולים שבעורקיהם הושתל סטנט סייפר.

תוצאות המחקר:



  • אצל 99% מהחולים שבעורקיהם הושתל סייפר נצפתה הצלחה מיידית והעורק הטרשתי נפתח לזרימת דם ללב.


  • לאחר חודש מעקב נמצא כי 0.2% מהחולים מושתלי הסייפר נזקקו לצנתור חוזר לעומת 2.2% מהחולים שעברו השתלת סטנט רגיל.


  • לאחר חצי שנת מעקב  נזקקו 1.2% ממצונתרי הסייפר לצנתור חוזר לעומת 8.6% מהמצונתרים באמצעות סטנט רגיל.


  • לאחר שנת מעקב אחר החולים שעברו השתלת סייפר רק 5.7% מהחולים סבלו מסיבוכים, כלומר: צורך בצנתור חוזר ופתיחה מחודשת, צורך בניתוח מעקפים, אוטם שריר הלב ומוות.

משתתפי המחקר:

יש לציין, כי 30% מהחולים סבלו מסוכרת והמשמעות היא שנמצאו בסיכון גבוה יותר להתפתחות סיבוכים שלאחר הצנתור. אצל 25% מהחולים הושתל בעבר סטנט רגיל (שאינו מצופה תרופה) אולם בעורקיהם חלה היצרות חוזרת. 

סך הכל הושתלו 594 סטנטים ב 430 חולים, מתוכם 80% גברים. בעורקיו של כל חולה הושתלו סטנט אחד עד  4. גיל המטופלים נע בין 41 91 שנים. הגיל הממוצע היה 62.

במידה ונתקלתם בבעייה טכנית לצפייה/האזנה במצגת המולטימדיה – הקליקו כאן למידע טכניאו פנו אלינו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • דחק במקום העבודה עלול להביא לעליה בסיכון לפרפור פרוזדורים (J Am Heart Assoc)

    דחק במקום העבודה עלול להביא לעליה בסיכון לפרפור פרוזדורים (J Am Heart Assoc)

    מתחים במקום העבודה וחוסר איזון בין מאמץ ותגמול במקום העבודה עלולים להביא לעליה בסיכון להתפתחות הפרעות קצב לב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. להבנה טובה יותר של הקשר בין גורמי דחק פסיכו-סוציאליים במקום העבודה ובין היארעות פרפור פרוזדורים, החוקרים השלימו ניתוח פרוספקטיבי שכלל 5,926 משתתפים ממחקר […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה