במרכז הרפואי שיבא בתל השומר נפתחה מרפאה לתיעוד ומעקב לנבדקים בעלי סיכון מוגבר לחלות במלנומה, הודות לתמיכת האגודה למלחמה בסרטן. המרפאה הינה מרפאת סקירה ומעקב, הממוקמת במרכז לטכנולוגיות מתקדמות במרכז הרפואי “שיבא” כחלק מ”מרכז אלה” לטיפול. מתן השירות במרפאה מתאפשר הודות לתמיכתה של האגודה למלחמה בסרטן.

המרפאה החדשה מציעה הערכה ראשונית ומעקב תקופתי אחר נבדקים בעלי סיכון מוגבר לחלות במלנומה ובייחוד נבדקים בעלי מס’ רב של שומות. ייעודה של המרפאה הינו תיעוד ומעקב אחר אוכלוסיה זו, שהינה בסיכון גבוה לפתח  מלנומה ממאירה של העור, המרפאה מאובזרת במכשירים ייחודיים ומשוכללים ביותר. צוות המרפאה מנהל קשר רציף עם מרפאת העור והמחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי.

יתרונות המרפאה הן יצירת תיעוד ויזואלי אובייקטיבי של המצב ההתחלתי של השומות וכן צילומים עוקבים של כל הגוף ושל שומות בודדות. כך ניתן לאתר שינויים בשומות והופעת שומות חדשות בקלות רבה יותר (ובטרם יבחין בכך הנבדק או הרופא) – שינויים שעלולים להצביע על הופעת מלנומה. מלבד הצילומים הרגילים שומות בודדות תצולמנה בצילום דרמוסקופי. דרמוסקופיה הינה שיטה אופטית ייחודית לאבחון נגעי עור. אשר הוכחה כמעלה במידה משמעותית את רגישות האבחנה של מלנומה, וכשיטה אשר גם חוסכת בביצוע ביופסיות (ניתוחים) מיותרים.

במחקרים שפורסמו בעולם עולה כי אצל חולים, אשר עקבו אחריהם באמצעות צילום כל גופי ודרמוסקופי, גילו מלנומות בשלב מוקדם יותר (עקב שינויים קלים שהיו גלויים רק למצלמה ולדרמוסקופ)- גילוי המאפשר ריפוי במרבית המקרים.

ד”ר ניר נתנזון, מנהל המרפאה לתיעוד ומעקב וחבר ועדת העדכון לנושא סרטן העור באגודה למלחמה בסרטן מציין כי: “מדובר בשירות חדשני, אשר יאפשר לגלות מלנומה בשלב מוקדם יותר ולפיכך לשפר את סיכויי הריפוי. במדינת ישראל, בה שכיחות המלנומות הינה השנייה בגובהה בעולם, קיימת חשיבות רבה למעקב השוטף ולאפשרות של גילוי מוקדם של סרטן קטלני זה ואנו מודים לאגודה למלחמה בסרטן אשר הודות לתמיכתה מתאפשר מתן השירות במרפאה החדשה”.

מלנומה ממאירה של העור בישראל

על פי נתונים שנאספו באגודה למלחמה בסרטן, מספר חולי מלנומה ממאירה של העור בארץ הם מבין השיעורים הגבוהים ביותר בעולם וישראל נמצאת במקום השני, אחרי אוסטרליה. בישראל, מתוך מאה אלף תושבים מתגלים כ 15 מקרים כל שנה. באוסטרליה מתוך מאה אלף תושבים מתגלים כ – 35 מקרים כל שנה ובשאר מדינות העולם מתגלים מתוך כל מאה אלף תושבים כ – 10 מקרים לשנה ומטה. על פי נתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, מאובחנים בישראל בכל שנה כ – 950 חולים חדשים במלנומה ממאירה של העור. הגורם העיקרי לתחלואה ממלנומה ממאירה הנה החשיפה לקרינת השמש. בנוסף מתגלים בישראל מדי שנה, יותר מ- 10,000 חולים חדשים בסרטני עור שאינם מלנומה. סרטן עור שאינו מלנומה הוא סוג הסרטן השכיח ביותר מבין כל סוגי הסרטן, ונמצא במגמת עלייה. סרטן עור זה אמנם פחות קטלני, אולם הוא יכול לפגוע קשות באיכות החיים, לגרום לנזקים אסתטיים חמורים, לסבל רב, ולעתים אף למוות.

מהו סיכון גבוה לחלות במלנומה ממאירה של העור ומי נמצא בקבוצה זו

על פי מומחי האגודה למלחמה בסרטן, בסיכון גבוה נמצאים אנשים, אשר בשל תכונותיהם הגופניות או עיסוקיהם, שייכים לאוכלוסיה הנמצאת בסיכון גבוה להיפגע מחשיפה לשמש, ולפתח מלנומה ממאירה של העור, בגיל צעיר יחסית.

בהירי עור בעלי שיער בהיר, בלונדיני או ג’ינג’י ובעלי נמשים.

מי שעורו נצרב בקלות, או שעורו אינו נשזף כלל.

בעלי מספר רב של שומות (למעלה מ- 20 נקודות חן).

בעלי שומות בלתי רגילות (אטיפיות).

מי שקרוב משפחתו חלה בסרטן עור.

מי שבילדותו נחשף לשמש רבות, ונכווה.

מי שנוטל תרופות המגבירות את רגישות העור לקרינת השמש. יש להיוועץ ברופא גם בנושא זה כאשר נוטלים תרופה.

מי שעבר השתלת איברים כמו כליות, לב, כבד או אחר, ומטופל באופן קבוע בתכשירים המדכאים את מערכת החיסון.

חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה.

אנשים המשתייכים לקבוצת סיכון כתוצאה מעיסוקיהם לדוגמא: אנשים שבתוקף עיסוקם או תחביבם נמצאים זמן ממושך בשמש, כמו ימאים, חקלאים, העוסקים בבניין וכד’. צוללנים, גולשים, שחיינים והעוסקים בספורט ימי אחר, הנחשפים לשמש כשעורם רטוב, וכך סופג קרינה בעוצמות גבוהות, המוחזרת מהמים.

באגודה למלחמה בסרטן ממליצים לאנשים אלה לנקוט באמצעי זהירות מוגברים ולהימנע ככל הניתן לחלוטין מחשיפה לקרני השמש. בין הצעדים החיוניים, יש להקפיד להישאר בצל בעת שהייה מחוץ למבנה סגור, ובעת שהייה בשמש יש להקפיד להיות לבוש בחולצה וכובע, לפחות. אמצעי הגנה חיוני נוסף, שאינו יכול לבוא לבדו, הוא השימוש במסנן קרינה בעל מקדם הגנה גבוה אשר מהווה למעשה קו הגנה אחרון, לאחר שמירה על כל כללי הזהירות שפורטו. בנוסף, מומלצים חבישת כובע בכל יציאה מהבית והרכבת משקפי שמש כל ימות השנה. באגודה למלחמה בסרטן מדגישים כי תכשירי ההגנה מיועדים לשימוש רק במקביל לשאר אמצעי ההגנה האחרים, וכי אין ביכולתם להגן באופן מוחלט על העור.

בברכה,

נאוה עינבר

דוברת

האגודה למלחמה בסרטן