תוצאותיו של מחקר חדש מעידות כי חולים המטופלים בחסמי ביתא אינם צריכים בהכרח להפסיק את הטיפול התרופתי במהלך מתן טיפול אימונותרפיה באלרגן.
אחד החוקרים, ד”ר Alam, שהציג את תוצאות המחקר בכנס שהתקיים בשבוע שעבר, מסביר כי המלצות ה-AAAAI הנוכחיות הן שיש להשתמש בחסמי ביתא בזהירות יתרה במהלך מתן טיפול אימונותרפי לחולים הסובלים מאלרגיה. הוא מציין כי חלק מהסיבות לכך הן דיווחים על מקרים המעידים שהתגובה האנפילקטית עלולה להיות חמורה וממושכת יותר בחולים הנוטלים חסמי ביתא.
החוקר מסביר כי הממצאים הנוכחיים אינם תומכים בטענה שהתגובה האנפילקטית והירידה בלחץ הדם ממושכות יותר וקשה יותר לטפל בהן בקרב חולים הנוטלים חסמי ביתא. לדבריו, בחולים שנוטלים חסמי ביתא התקבלו למעשה תוצאות טובות יותר מביתר החולים, ולכן שגוי להניח שמתן חסמי ביתא יקשה על הטיפול באנפילקסיס.
החוקרים סקרו את הרישומים הרפואיים של 83 חולים שטופלו בשל הופעת שוק אנלפילקטי אקוטי וירידה בלחץ הדם, שחייבו טיפול החייאת לב-ריאה. 32 מהחולים נטלו חסמי ביתא לפני הופעת האנפילקסיס ו-51 מהחולים לא נטלו אותם.
הגורמים השכיחים ביותר לאנפילקסיס היו תרופות (33%), מזון (28%), חשיפה ל-radiocontrast media (ב-19%) מתן אימונותרפיה (10%) וחשיפה ללטקס (9%).
החולים שנטלו חסמי ביתא היו מבוגרים יותר ונמצאה בקרבם שכיחות גבוהה יותר של מחלות של העורקים הכליליים בהשוואה לחולים שלא נטלו חסמי ביתא. למרות זאת, משך הזמן הממוצע שנדרש להחייאת לב-ריאה היה נמוך באופן מובהק סטטיסטית בקבוצת החולים שנטלו חסמי ביתא בהשוואה לחולים שלא נטלו חסמי ביתא (8.2 דקות לעומת 12.1 דקות; p = 0.003).
לא נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטית במינון האפינפרין שנדרש להחייאה, בשיעור ההשרדות או במשך השהייה בבית החולים בין שתי קבוצות החולים.
ד”ר Alam מסכם כי הממצאים אינם מעידים על שיעור השרדות ירוד לאחר ההחייאה בשל אנפילקסיס בחולים שנטלו חסמי ביתא. הוא מוסיף כי הממצאים הנוכחיים עשויים להשפיע על הקוים המנחים של ה-AAAAI.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!