משפחה

תוצאות קליניות קצרות וארוכות טווח לאחר השתלה מלעורית של stent משחרר תרופה בחסימה בעורק הכלילי השמאלי הראשי (Circulation)

השפעותיה של השתלת stent המשחרר תרופה (DES) על שכיחות הארועים הקרדיווסקולריים הגדולים בחולים שעברו התערבות מלעורית בשל מחלה כלילית של העורק השמאלי הראשי (LM) אינן מוכרות עדיין היטב.

בין אפריל 2001 לדצמבר 2003 עברו 181 חולים התערבות קורונרית מלעורית בשל הצרות של ה-LM בבית החולים בו בוצע המחקר. לקבוצה הראשונה השתייכו 86 חולים (מתוכם 19 מקרי protected LM) שקיבלו stent ממתכת חשופה (קבוצת ה-pre-DES group); הקבוצה השניה כללה 95 חולים (מתוכם 15 מקרי protected LM) שטופלו באמצעות DES. שתי הקבוצות אוזנו היטב מבחינת כל המאפיינים בתחילת המחקר.

לאחר תקופת מעקב חציונית של 503 ימים (טווח של 331-873 ימים) היתה השכיחות המצטברת של אירועים קרדיווסקולריים שליליים גדולים נמוכה יותר בקבוצת ה-DES בהשוואה לחולים בקבוצת ה-pre-DES (ערך של 24% לעומת 45%, בהתאמה; ערך HR של 0.52, 95%CI, 0.31-0.88, ערךP=0.01).

לא נמצא הבדל בשיעור התמותה הכללי בין שתי הקבוצות, אולם, נמצאו שיעורים נמוכים באופן מובהק סטטיסטית של התקפי לב (4% לעומת 12%, בהתאמה; ערך HR של 0.22, 95%CI, 0.07-0.65, ערך P=0.006) ושל ווסקולריזציה מחודשת בכלי הדם המטופלים (6% לעומת 23%, בהתאמה; ערך HR של 0.26, 95%CI, 0.10-0.65, ערך P=0.004) בקבוצת ה-DES.

אנליזה מרובת משתנים מראה כי בשימוש ב-DES, סיווג ה-Parsonnet עליה ב-troponin, מיקום LM דיסטאלי, וקוטר הייחוס של כלי הדם מהווים חזאים בלתי-תלויים להתרחשות אירועים קרדיווסקולריים שליליים גדולים.

החוקרים מסכמים כי כאשר מבוצעת התערבות קורונרית מלעורית לטיפול בפגעי LM יש להתייחס לשתל DES  כטיפול המפחית את השכיחות המצטברת של התקפי הלב ואת הצורך בווסקולריזציה מחודשת של כלי הדם המטופלים, ולהעדיפו כאסטרטגיה הטיפולית המועדפת על-פני stents ממתכת חשופה.

Circulation. 2005;111:1383-1389

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • דחק במקום העבודה עלול להביא לעליה בסיכון לפרפור פרוזדורים (J Am Heart Assoc)

    דחק במקום העבודה עלול להביא לעליה בסיכון לפרפור פרוזדורים (J Am Heart Assoc)

    מתחים במקום העבודה וחוסר איזון בין מאמץ ותגמול במקום העבודה עלולים להביא לעליה בסיכון להתפתחות הפרעות קצב לב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. להבנה טובה יותר של הקשר בין גורמי דחק פסיכו-סוציאליים במקום העבודה ובין היארעות פרפור פרוזדורים, החוקרים השלימו ניתוח פרוספקטיבי שכלל 5,926 משתתפים ממחקר […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה