מידע כידוע, הפך להיות למצרך יקר ומבוקש מאוד בעולמנו. אבל למידע לכשעצמו עלול להיות ערך מועט אם הוא אינו זמין ונגיש בזמן אמת. כשם שלטייס הקרב חשוב מאוד לקבל את המידע על מיקום המטרה, או מטוסי אוייב בסביבה בזמן אמת, כך גם בתחומים אחרים, כולל- מידע תרופתי. והאנלוגיה לטייס שנמצא בדרכו למטרה היא הרופא שמנפיק את המרשם, והרוקח שמנפק אותו למטופל, או לחילופין הרוקח שממליץ ע”פ בקשת המטופל על טיפול מתאים בתרופה ללא מרשם. 

מידי מס’ חודשים אנו קוראים על מחקר נוסף המציג תמונה קשה בתחום הטיפול התרופתי. יותר ויותר משווים טעויות במתן תרופות ל…תאונות דרכים. כאילו זו מין “רעה חולה” שגובה אלפי קורבנות מידי שנה מבלי שיש מה לעשות כדי להקטין או למנוע את התופעה.

פרופ’ יואל דונחין העוסק וחוקר את תחום הטעויות  הרפואיות מגדיר אותן כ”אוייב הציבור מס’ 1″ וטוען שהמפתח הוא “להיות במודעות מתמדת שכל איש מקצוע בתחום הרפואה עלול לטעות , מידי יום…” (לראיון המלא עם פרופ’ דונחין מ-21/2/03 – נא להקליק כאן)

נראה שהטעויות הנפוצות ביותר בתחום הרפואה הן במתן תרופות. כיום רשומות בארץ כ-4,500 תרופות במשרד הבריאות. אי אפשר לצפות כמובן מאף אחד לשלוט בכל המידע הרלבנטי הקשור למתן כל אחת מהתרופות הללו: מהם המינונים המומלצים לאוכלוסיות יעד שונות, מהן ההגבלות, עם אילו תרופות אחרות יש חשש לאינטרקציות, מהן התוויות הנגד, מהן האזהרות הקשורות למתן התרופה, ועוד. כל המידע הזה, לכל תרופה ודאי “קיים היכן שהוא”. השאלה הגדולה היא האם המידע הזה נגיש וזמין לרופא בעת שהוא רושם את התרופה, ובמקביל, האם הרוקח המנפק את התרופה למטופל, ולמעשה מהווה כאן את הגורם האחרון בשרשרת האספקה, וככזה גם משמש כ”כלב השמירה” האחרון, מסוגל עם הכלים והמידע העומד לרשותו כיום – לאתר ולמנוע טעויות אפשריות.

וכאשר המידע הזה אינו נמצא תחת ידי, או יותר נכון, עיני הרופא הרושם או הרוקח המנפק, בזמן אמת, הסיכוי, שהרופא או הרוקח  יעשו כעת מאמץ מיוחד לאתר את המידע, בין אם זה אומר שעליהם לחפש את המידע בספר התרופות שלהם, או לפתוח תוכנה או מאגר תרופות ולבצע בו חיפוש מידע, וכל זאת כאשר המטופל נמצא מולם וממתין בסבלנות או לא (בדרך כלל ללא..) , הסיכוי , יש להודות, שהמאמץ הזה לבחינה נוספת של המידע ייעשה הוא קטן, ואפילו קטן מאוד…

החוכמה אם כן היא לגרום לכך שהמידע יהיה זמין ונגיש מאוד, מידע בלחיצת כפתור או עכבר…ואמנם, זה בדיוק הפרוייקט והמשימה שלקחנו על עצמנו: e-Med עם מאגר התרופות הייחודי שפותח על ידה, הסתדרות הרוקחים וחברת פרמהסופט. (במקביל פרוייקט דומה של יצירת מימשק ישיר מעמדת המשתמש לדף המידע המלא על התרופה הרלבנטית, נמצא בתהליכי יישום גם במספר קופות חולים, רשתות בתי”מ נוספות ובתי חולים).

המטרה: לאפשר לרוקח להגיע בהקלקה אחת מהתרופה אותה הוא מנפק למידע התרופתי המלא על אותה תרופה. כל זאת, מבלי שהרוקח צריך לצאת מהתוכנה התפעולית שהוא עובד בה, במקרה זה תוכנת פרמהסופט.

כך, בהקלקה פשוטה אחת, אם הרוקח רוצה לבדוק שוב את התווית הנגד או האינטרקציות של התרופה, או מינונים אפשריים, הוא מקבל מיידית את המידע היישר במסך שממולו, ולאחר הבדיקה יכול בהקלקה נוספת לחזור לתוכנת הפרמהסופט להשלמת הפעולה של ניפוק התרופה. 

לכאורה, יהיו ודאי ציניקנים שיגידו : big deal !? ואולי ימעיטו בערך הפרוייקט הזה, כפי שכבר שמענו ממישהו “אז אולי חסכתם לי 20 שניות או דקה בלמצוא את המידע בדרך אחרת…” . כל מי שעוסק בניהול מידע יודע שהפער הזה של כמה שניות הוא עצום. בעיקר מכיוון שאנו מדברים על פוטנציאל של עשרות רבות של בדיקות מידע כאלה מידי יום. והפער הוא בעצם בין לבצע את הבדיקות, לבין לא לבצע.

זמינות המידע והקלות בהשגתו גורמת לכך שבמידת הצורך הבדיקות הנוספות הנדרשות ע”י הרוקח אכן תבוצענה, וכאן לדעתנו הבשורה הגדולה.

זוהי בשורה גדולה עוד יותר כאשר מקצוע הרוקחות נמצא באיום וסכנה מתמדת. היכולת לשלוט ולהשתמש במידע תרופתי מקצועי בזמן אמת, אם על בסיס הידע והנסיון האישי, ואם על סמך שימוש במאגר מידע תרופתי צמוד, הוא הוא ההבדל בין ה”בסטה” שבה משרד הבריאות והאוצר מאפשרים כעת למכור תרופות לכל דיכפין, לבין מתן שירות ויעוץ רוקחי מקצועי.

ככל שהרוקחים בבתי המרקחת הקהילתיים יהפכו את השימוש במאגר התרופות לכלי עבודה שגרתי ויום יומי, כן תגבר ההכרה, הן בקרב קהל הלקוחות, והן בקרב הרופאים הרלבנטיים, באשר לחשיבות הרבה שיש לעבודת הרוקחות באספקט זה של מניעת טעויות ומתן ייעוץ ותמיכה הן במטופלים, והן ברופאים.

ומה הלאה ? השלב הבא, שכבר קיים במס’ אפליקציות שחלקן ודאי מוכרות לכם הוא שלב ההתראות האוטומטיות. כלומר, המערכת מזהה בעיות ו”מרימה דגלים אדומים”. לצורך כך כמובן צריך להיות גם מידע על המטופל עצמו. (תרופות אחרות, רגישויות, מחלות כרוניות). צריך אבל לסייג ולאמר שרק לאחרונה דווח על מחקר שבחן יישום של מערכת כזו בבתי חולים בארה”ב ומצא, בניגוד לכל הציפיות, שהמערכת גרמה ל…גידול במס’ הטעויות. לא נכנס כאן לכל הפרטים והסיבות, ונראה שחלקם הגדול היו קשורים לכשלים במערכת עצמה, אבל כדאי כנראה לזכור את אמרתו של פרופ’ דונחין ולקחת בחשבון שכל אחד יכול לעשות טעות, ואפילו טעות קטלנית, כל יום…