מחקר חדש המוצג כעת ב-Annals of Internal Medicine מציג מימצאים לפיהם העלאה של רמות ה-HDL באמצעות טיפול פרמקולוגי, תזונתי וגופני במשולב משפרת את פרופיל הכולטסרול, מסייעת במניעת הצרויות עורקים כליליים ועשוייה למנוע אירועים קרדיווסקולרים.
החוקרים מציינים כי ה-HDL הינו פרדיקטור חזק ומשמעותי לאירועים קרדיווסקולרים, ואולם עד לאחרונה בוצעו פחות מחקרים שבחנו את רמות ה-HDL כמטרה תראופוטית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך באופן אנגיוגרפי ואפקטיביות קלינית של אסטרטגיה פרמקולוגית להעלאת רמות ה-HDL.
המחקר היה רנדומלי, כפול סמיות, מבוקר פלציבו ונמשך בין 1993 ל-1996. המשתתפים במחקר, 143 במספר, היו מטופלים בקהילה בקליניקות מיוחדות של הצבא האמריקאי, בגיל מתחת ל-76, כולם פורשים של הצבא האמריקאי. כל המשתתפים היו עם רמות HDL נמוכות ועדות אנגיוגרפית למחלה כלילית.
ההתערבות במחקר הייתה באמצעות התרופות גמפיברוזיל, ניאצין וכולסטריאמין או פלציבו, ביחד עם דיאטה “אגרסיבית” ושינוי באורח חיים שבוצעה גם בקבוצת ההתערבות הפרמקולוגית וגם בקבוצת הפלציבו.
המדדים שנבחנו היו השינוי ממצב הבסיס עד לנקודת הקצה לאחר 30 חודש של אירועים קלינים (לרבות אישפוזים על רקע אנגינה, אוטם שריר הלב, TIA ושבץ, מוות או ביצוע פרוצדורות קרדיווסקולריות.
במצב הבסיס רמת סה”כ הכולטסרול הממוצעת הייתה 196 מ”ג/ד”ל, ה-LDL-C היה ברמה של 128 מ”ג/ד”ל, וה-HDL-C ברמה של 34 מ”ג/ד”ל.
בהשוואה לפלציבו, הטיפול הפרמקולוגי השיג ירידה של 20% בסה”כ כולסטרול, 36% עלייה ב-HDL-C , ו-26% ירידה ב-LDL-C , ו-50% ברמת הטריגליצרידים.
מידת ההצרות של עורקים כליליים עלתה בקבוצת הפלצבו, אך ירדה ב-0.8% בקבוצת הטיפול התרופתי, עם הבדל של 2.2 נקודות אחוז.
ב-26% מקבוצת הפלציבו דווח על אירועים קרדיווסקולרים לעומת 13% בלבד בקבוצת ההתערבות. תופעות לואי שכללו בעיקר הסמקה ואי נוחות גסטרואינטנסיאלית אירעו בשכיחות גדולה יותר בקרב קבוצת ההתערבות, אך לא גרמו כמעט לנשירה מהטיפול.
מגבלות המחקר כוללות מס’ קטן של משתתפים והשימוש בתוצאות קליניות מורכבות כמדד. לשאלה אם השיפור במימצאים אנגיוגרפיים היה הודות להורדת ה-LDL-C או לעליית ה-HDL-C לא נמצאה תשובה מובהקת במחקר. מגבלה נוספת היא שתופעת ההסמקה פגעה בסמיות המחקר.
מכל מקום, החוקרים מסיקים שטיפול משולב להעלאת ה-HDL-C משפר את פרופיל הליפידים, ומסייע במניעת התקדמות מחלת עורקים כלילית, ובמניעת אירועים קרדיווסקולרים.
בהערות עורכי הגיליון מצויין כי מרבית המחקרים כיום עוסקים בהורדת LDL-C ולא בהעלאת ה-HDL-C . מימצאי מחקר זה הראו שטיפול גמפיברוזיל, ניאצין וכולסטריאמין הביא לשיפור משמעותי במדדים ובאירועים. בגלל גודל המחקר קשה לתת הערכה והמלצה קלינית גורפת.
Ann Intern Med 2005;142 95-104
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!