סקירה ספרותית ומטה-אנליזה של המחקרים העוסקים בתוצאות של טיפול בוורפרין בחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים (AF) מגלים ששיעור הדימומים בחולים המטופלים ביתר ושיעור ארועי האיסכמיה המוחית בקרב אלה המטופלים בחסר גבוה בהשוואה לחולים שהשיגו את הטווח הטיפולי התקין.
בסקירה נכללו 21 מחקרים שפורסמו בין השנים 1985-2002 וכללו בסה”כ 6,248 חולים שסבלו מ-AF שלא על רקע מחלה מסתמית, טופלו באמצעות וורפרין וסבלו מארוע מוחי או מדימום מאג’ורי שהיו קשורים לטיפול.
החוקרים מצאו שהחולים עם INR נמוך מ-2 נמצאו בסיכון גבוה יותר לארוע איסכמי מאשר אלו עם INR גבוה מ-2 (מובהק סטטיסטית). כמו כן, עלה מניתוח הנתונים ש-INR גבוה מ-3 היה קשור בסיכון גבוה יותר לדימומים מאשר INR נמוך מ-3.
ב-4 מחקרים טווח המטרה של הטיפול היה INR בין 2 ל-3. במחקרים הללו הצליחו החולים להשיג את טווח המטרה ב-61% מהזמן, ב-13% מהזמן היה ערך ה-INR גבוה וב-26% מהזמן הוא היה נמוך מהטווח התראפויטי.
Chest 2004; 126: 1938-1945
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!