משפחה

השפעת החיסון כנגד שפעת על התמותה בתקופה בה הנגיף נפוץ, תוצאות מחקר עוקבה בקשישים- מתוך jc 427 , למנויים -חינם!!






מחקר אקראי מראה, שהחיסון כנגד שפעת מונע קרוב ל-60% ממקרי השפעת הקלינית אשר מוכחת מעבדתית. ומכיוון שמקרי המוות, נדירים, קשה להוכיח במחקר, הפחתה בשיעור מקרי התמותה כתוצאה מהחיסון.

מחקרים תצפיתיים, רובם באנשים מעל גיל 65, העריכו שקיימת ירידה בתמותה, אך מספר גורמים יכולים להפריע בהסקת מסקנה זאת: ראשית יתכן ורק החולים הקשים יותר מתחסנים ולחילופין יתכן שדווקא הבריאים הם אלו שמתחסנים, כך שיתכן וההבדל נובע מהטיה בעת הבחירה את מי לחסן.

בנוסף, הגדרת מוות משפעת קשה גם היא. ורק מיעוט המקרים בהם לשפעת היה תפקיד במות החולה, אכן מוגדרים כמקרי מוות כתוצאה משפעת ולכן מעדיפים חוקרים רבים להתייחס לא לסך המקרים בהם הוגדרה השפעת כסיבת המוות, אלא, לסך מקרי המוות בעונת השפעת או לסך מקרי המוות הקארדיו-וואסקולריים או אלו מסיבות ריאתיות בעונת השפעת. אולם, אז נוספים לחישוב מקרי מוות רבים שאינם נגרמים משפעת, וכך פוחתת היעילות המחושבת של החיסון. בעיקר בשל אותם מקרי מוות הנגרמים בעקבות הצטננות או מנגיפים אחרים כמו נגיף ה-RSV אשר מתפרצים באקלימים ממוזגים בתקופה מקבילה לזאת של נגיף השפעת.

הדרך בה בחרו מחברי המחקר להראות את התועלת בחיסון, היא ע”י מדידת שיעור התמותה, בתקופה בה השפעת נפוצה, והשוואתה לשיעור התמותה בתקופה בה השפעת אינה נפוצה. כך אפשר יהיה לבדוק, האם שיעור מקרי המוות, עולה במידה דומה גם בקרב המחוסנים וגם בקרב הלא מחוסנים.

מחקר העוקבה  נמשך 4 שנים והשתתפו בו קרוב ל-25,000 מבוגרים מעל גיל 75, מעשרות מרפאות ברחבי בריטניה. המדד לנפיצות המחלה, היה מספר הדגימות החיוביות לשפעת שהתקבלו במעבדה המרכזית לנגיפים באנגליה. אמנם זוהי אינה הערכה מדויקת, אך המחברים הניחו שחוסר דיוק זה יישאר עקבי לאורך כל תקופת המחקר.

מתוצאות המחקר עולה שהתמותה, הייתה נמוכה יותר בקרב המחוסנים גם בעונת השפעת וגם מחוץ לעונת השפעת, עובדה המביאה את המחברים לקבוע, שקבוצת המחוסנים הייתה בריאה יותר מקבוצת הלא מחוסנים. אולם ההבדל, במקרי התמותה בין המחוסנים ללא מחוסנים היה גדול עוד יותר בעונת השפעת, דבר המציע שהשפעת החיסון אינה תלויה בכך שהמחוסנים היו בריאים יותר.

מהתוצאות אנו גם למדים, שבתקופות בהן השפעת נפוצה, שיעור המוות בקרב המחוסנים נשאר קבוע ואילו בקרב הלא מחוסנים, שיעור מקרי המוות גדל.

הקשר הברור בירידה בכלל מקרי המוות בקרב המחוסנים, נמצא, אך פחות מובהק גם במוות מסיבות קארדיו-וואסקולריות, שהיה נמוך יותר בקרב המחוסנים, ובמוות מסיבות ריאתיות שהיה נמוך בהרבה בקרב המחוסנים.

ולבסוף, שיעור מקרי המוות המיוחסים לשפעת, מכלל מקרי המוות, בקרב הלא מחוסנים היה כ-13%, אך היה נמוך בהרבה בקרב המחוסנים, שם שיעור מקרי המוות המיוחסים לשפעת מתוך כלל מקרי המוות היה רק 2%. ומכאן, מסיקים המחברים, שיעילות החיסון כנגד שפעת במניעת מקרי מוות הקשורים לשפעת היא של 83%. שיעור זה היה מעט נמוך יותר במקרי התמותה הקארדיו-וואסקולריים או הריאתיים המיוחסים לשפעת.

אם כן, גילינו, שבקבוצה המחוסנת, לא התגלתה אותה עליה בשיעור מקרי המוות בתקופה בה השפעת נפוצה, כפי שנמצאה בקרב הלא מחוסנים. נתון המצביע על יעילות החיסון במניעת מקרי מוות.

מחקרי תצפית קודמים אשר ניסו להעריך את תועלת החיסון במניעת כלל מקרי המוות, הראו יעילות של 50 עד 75%, וההערכות אלו כולן, נמוכות יותר מתוצאת מחקר זה בה נמצא שיעילות החיסון במניעת מוות מכל הסיבות, עולה על 80 אחוזים. יתכן שההבדל בין התוצאות המחקרים השונים נובע משימוש בשיטות מחקר שונות. עד כה נהוג היה להשוות בין קבוצת המחוסנים לקבוצת הלא מחוסנים, ואילו במחקר זה הושוו נתוני התמותה בין תקופות שונות בהן השפעת נפוצה ובהן השפעת לא נפוצה בכל אחת משתי הקבוצות.

ונסכם: מחקר אקראי זה מחזק את הידוע כבר ממחקרי תצפית קודמים, שהחיסון כנגד שפעת יעיל במניעת תמותה מהמחלה. מידת התועלת, עדיין אינה ידועה במדויק.

הערת העורך:

מחקר מעניין וחשוב שצריך לדרבן כל אחד מאתנו לוודא שמטופליו הרלבנטיים , בעיקר אוכלוסיה מבוגרת עם תחלואת רקע, יבצעו חיסון לשפעת לקראת העונה אשר קיים חשש גדול מפני מגפה קשה משנים עברו.

למאמר


Effect of influenza vaccination on excess deaths occurring during periods of high circulation of influenza: cohort study in elderly people


0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה