fundoplication אנטריורי חלקי נסבל טוב יותר מאשר פרוצדורת Nissen מלאה בטיפול בזרימה חוזרת מהקיבה (Arch Surg)

על-פי תוצאות מחקר פרוספקטיבי, אקראי, שפורסמו לאחרונה, נראה שביצוע fundoplication אנטריורי חלקי של 90° לטיפול בזרימה חוזרת מהקיבה לושט (GER) נסבל טוב יותר עם פחות תופעות לוואי בהשוואה לפרוצדורת Nissen לפרוסקופית (LN).

fundoplication של 360° שתואר לראשונה על-ידי Nissen נותר הפרוצדורה השכיחה ביותר לטיפול ב-GER ברחבי העולם, כותבים החוקרים. הם מסבירים כי הפרוצדורה מאפשרת השגת בקרה מעולה על הזרימה החוזרת החומצית בעלות של תופעות לוואי המופיעות בשכיחות נמוכה, אך בעלת חשיבות, לאחר הניתוח. בכדי להתגבר על הבעיה, הולכים ומשתנים היבטים טכניים של הפרוצדורה כל הזמן.

במחקר כפול-סמיות זה, שבוצע ב-9 בתי חולים אוניברסיטאיים באוסטרליה ובניו-זילנד, חולקו באקראי 112 חולי GER לטיפול באמצעות LN fundoplication עם חלוקת ה-short gastric vessels (כ-52 חולים) או לטיפול באמצעות פרוצדורה חלקית אנטריורית של 90º (כ-60 נבדקים). נשללה השתתפותם של חולים שסבלו מהפרעות תנועתיות בושט, שהזדקקו לפרוצדורה בחלל הבטן במקביל, או שעברו ניתוח קודם לטיפול בבעיה.

תוצאות המחקר היו הערכות בלתי-תלויות תוך שימוש במערכות דירוג קליניות מרובות של הדיספגיה, הצרבת, ושביעות הרצון הכוללת כעבור חודש, שלושה חודשים, וששה חודשים לאחר הניתוח, ומדידות אובייקטיביות של פרמטרים מנומטרים בושט, של חשיפת הושט לחומציות, ובדיקה אנדוסקופית.

בחולים שעברו את הפרוצדורה האנטריורית החלקית נמצא שכיחות נמוכה יותר של דיספגיה ושל תופעות לוואי ושביעות רצון רבה יותר בהשוואה לנבדקים שעברו את פרוצדורת LN המלאה. אולם, רמת ההקלה מהצרבת היתה רבה יותר בעקבות פרוצדורת LN. שתי הפרוצדורות השיגו שיפור בשיעור דומה מבחינת הלחץ בסוגר הושט התחתון, מבחינת החשיפה לחומציות, ומבחינת הממצאים האנדוסקופיים.

מגבלת המחקר העיקרית היתה הקושי ביצירת סטנדרט של ההיבטים הטכניים בניתוחים שבוצעו באתרים שונים.

החוקרים כותבים כי כעבור 6 חודשים מעקב, נמצא כי לאחר ביצוע הפרוצדורה החלקית הופיעו פחות תופעות לוואי בהשוואה לפרוצדורת LN המלאה, וגם הושג בה שיעור גבוה יותר של שביעות רצון כוללת בחולים. אולם, הם מציינים, התוצאה מוטה בשל סבירות גבוהה יותר להישנות של סימפטומי הזרימה החוזרת. הם מסכמים כי התוצאות המוקדמות הללו תומכות בהמשך הערכה של הטכניקה למרות שדרוש מעקב לטווח ארוך לפני שיהיה ניתן להמליץ על יישום הפרוצדורה החלקית בשגרת הטיפול.

Arch Surg. 2004;139:1160-1167

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה