כיום מקובל לטפל בשחפת ריאתית על ידי קורס טיפולי קצר, הנמשך 6 או 8 חודשים. כל הקורסים כוללים שלב אינטנסיבי ראשוני הנמשך חודשיים לפחות, וכולל טיפול ב- 4 תרופות: איזוניאזיד , ריפאמפיצין , פירזינאמיד , ואתמבוטול או סטרפטומיצין . האפשרויות להמשך הטיפול כוללות 4 חודשי טיפול בשילוב של איזוניאזיד וריפאמפיצין, 6 חודשי טיפול באיזוניאזיד ואתמבוטול, או 6 חודשי טיפול באיזוניאזיד ותיאואצטזון (thioacetazone), שהוא שילוב מקובל פחות. לאחרונה נערכה הערכה מחודשת של משטרי הטיפול, לאור מגפת ה- HIV שהביאה לעלייה בשכיחות מחלת השחפת, ולאור העלייה בתפוצה של חיידקים עמידים לטיפול בריפאמפיצין. מחקר זה ביקש להשוות את היעילות של טיפול בן 6 חודשים מבוסס איזוניאזיד וריפאמפיצין, לזו של טיפול בן 8 חודשים מבוסס איזוניאזיד ואתמבוטול, בחולים עם שחפת ריאתית חדשה. המחקר כלל כ- 1300 חולים באפריקה ובאסיה, עם שחפת חדשה שאובחנה על ידי משטח ליחה. אלו חולקו אקראית לאחד מ- 3 משטרי טיפול: הראשון כלל חודשיים של טיפול יומי באיזוניאזיד, ריפאמפיצין, פירזינאמיד ואתמבוטול, ובהמשך 6 חודשים של טיפול יומי בשילוב של איזוניאזיד ואתמבוטול. השני כלל חודשיים של טיפול באותן 4 תרופות, אך אלו ניתנו רק 3 פעמים בשבוע, במטרה לצמצם את העומס הקשור בפיקוח על נטילת התרופות, ובהמשך ניתן גם כאן טיפול יומי משולב באיזוניאזיד ואתמבוטול במשך 6 חודשים. המשטר השלישי כלל טיפול יומי ב- 4 התרופות במשך חודשיים, ובהמשך 4 חודשים של טיפול יומי בשילוב של איזוניאזיד וריפאמפיצין. המעקב, שכלל צביעות ותרביות ליחה, נמשך 30 חודשים מתחילת הטיפול. מבחני רגישות שנערכו במרבית החולים, מצאו עמידות לאיזוניאזיד בלבד ב- 9%, ועמידות לאיזוניאזיד ולריפאמפיצין ב- 2% מהחולים. לאחר השלב האינטנסיבי (החודשיים הראשונים) נמצא שיעור גבוה יותר של תרביות שליליות בחולים שקיבלו טיפול יומי, בהשוואה לחולים שטופלו 3 פעמים בשבוע. כישלון של הטיפול הוגדר כהתמדה של הזיהום במהלך תקופת הטיפול, או חזרת הזיהום לאחר סיום הטיפול. שיעור הכישלונות עמד על 10% בקבוצה בה ניתן טיפול בן 8 חודשים שכלל טיפול אינטנסיבי יומי, 14% בקבוצה בה ניתן טיפול בן 8 חודשים שכלל טיפול אינטנסיבי 3 פעמים בשבוע, ועל 5% בלבד בקבוצה בה ניתן טיפול בן 6 חודשים מבוסס איזוניאזיד וריפאמפיצין. גם בחולים חיוביים ל- HIV נרשמה עדיפות משמעותית לטיפול בן 6 החודשים. בעוד שטיפול בן 6 חודשים, שכלל מתן של ריפאמפיצין לכל אורכו, היה יעיל במידה דומה בחולים עם חיידקים רגישים או עמידים לאיזוניאזיד, הטיפולים בני 8 חודשים, בהם ניתן ריפאמפיצין רק בחודשיים הראשונים, היו יעילים הרבה פחות בחולים עם חיידקים עמידים לאיזוניאזיד. מרבית החזרות של מחלת השחפת לאחר טיפול בן 6 חודשים התרחשו במהלך השנה וחצי שלאחר סיום הטיפול, בעוד שחזרות של המחלה לאחר הטיפולים בני 8 החודשים נצפו גם בתקופה מאוחרת יותר. נמצא מתאם בין חולים עם תרבית חיובית לאחר החודשיים הראשונים של הטיפול, ובין כשלון בטיפול בכלל. מהמחקר עולה כי לטיפול בן 6 חודשים מבוסס איזוניאזיד וריפאמפיצין, יתרון משמעותי על פני משטרי טיפול בני 8 חודשים מבוססי איזוניאזיד ואתמבוטול. בנוסף, נראה כי בשלב האינטנסיבי ישנה עדיפות לטיפול הניתן בכל יום, על פני טיפול הניתן שלוש פעמים בשבוע. הערת העורך: לאור העלייה בשנים האחרונות של שכיחות השחפת, ראוי שנזכור וניישם מסקנות מחקר חשוב זה בעת הצורך: יש להעדיף טיפול יומי המבוסס על איזוניאזיד וריפאמפיצין למשך 6 חודשים ע”פ אסטרטגיות אחרות. Two 8-month regimens of chemotherapy for treatment of newly diagnosed pulmonary tuberculosis: international multicentre randomised trial, A Jindani, Lancet 2004; 364: 1244-51 |
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!