מידע מועט בלבד קיים אודות ההשפעות הפיזיולוגיות של משמרות עבודה ארוכות (מעל 24 שעות) בקרב מתמחים ברפואה בבתי החולים. מטרת המחקר, שפורסם לאחרונה ב-New England Jounal of Medicine, היתה לכמת את שעות העבודה, שעות השינה ואת כשלונות ההקשבה בקרב מתמחים בשנה הראשונה להתמחות במסגרת רוטצית משמרות רגילה הכוללות משמרות עבודה ארוכות ובמסגרת לוח עבודה אחר שהגביל את את מספר שעות העבודה הרצופות ל-16 שעות.

במחקר השתתפו 20 מתמחים שנבדקו במהלך תקופת רוטציות בת 3 שבועות ביחידה לטיפול נמרץ, במסגרת שני סוגי לוחות זמני העבודה שנבדקו במחקר. הנבדקים מילאו יומני שינה והנתונים שהופיעו ביומנים אומתו באמצעות אפיזודות שבועיות (72-96 שעות) של בדיקות שינה (r=0.94). בנוסף מילאו הנבדקים יומני עבודה שהנתונים שהופיעו בהם אומתו באמעצות בדיקה ישירה שביצע צוות המחקר (r=0.98).

ממצאי המחקר מעידים כי 17 מתוך 20 הנבדקים עבדו למעלה מ-80 שעות בשבוע במסגרת לוח העבודה הרגיל (ממוצע: 84.9, טווח: 74.2-92.1). כל הנבדקים עבדו פחות מ-80 שעות שבועיות במסגרת לוח העבודה החדש (ממוצע: 65.4, טווח: 57.6-76.3). בממוצע, ירדה כמות שעות העבודה של המתמחים ב-19.5 שעות בשבוע (P<0.001), עלתה כמות שעות השינה שלהם ב-5.8 בשבוע (P<0.001), עלתה כמות שעות השינה שלהם במהלך השעות הקודמות לכל משמרת עבודה (P<0.001), וירדה ביותר ממחצית כמות כשלונות ההקשבה שלהם במהלך העבודה בשל קריאה בשעות הלילה (P=0.02) במסגרת לוח העבודה החדש בהשוואה ללוח העבודה הרגיל.

החוקרים מסיקים כי הגבלת מסגרת שעות המשמרות הארוכות של המתמחים ביחידה לטיפול נמרץ העלתה משמעותית את כמות השינה שלהם והפחיתה מספר כשלונות ההקשבה שלהם במהלך שעות העבודה בלילה.

במחקר אחר, שפורסם באותו כתב העת, עוסק בבחינת השפעת הפחתת שעות העבודה של המתמחים על ביצוע טעויות רפואיות חמורות ביחידה לטיפול נמרץ. מצוין כי למרות שהוכח כי חסר בשינה פוגם בתיפקוד הנוירו-התנהגותי, מחקרים בודדים בלבד בדקו את השפעתו על ביצוע טעויות במסגרת הטיפול הרפואי.

המחקר היה פרוספקטיבי ואקראי ובדומה למחקר הקודם ערך השוואה בשיעור הטעויות הרפואיות החמורות שנעשו על-ידי מתמחים במהלך עבודתם במסגרת לוח העבודה הרגיל שכלל משמרות ארוכות (למעלה מ-24 שעות) בכל לילה שלישי, ובמסגרת לוח עבודה שהגביל את מספר השעות המקסימלי במשמרת והפחית את שעות העבודה במהלך השבוע. התקריות נבדקו על-ידי שני רופאים שלא היו מודעים ללוח העבודה הנוכחי של המתמחים.

במהלך 2203 ימי-חולה שכללו 634 אישפוזים, נצפתה עליה בשיעור של 35.9% בחומרת הטעויות הרפואיות שביצעו המתמחים במסגרת לוח העבודה הרגיל, בהשוואה ללוח העבודה החדש (136.0 לעומת 100.1 ל-1000 ימי-חולה, P<0.001). השיעור הכולל של טעויות חמורות ביחידה לטיפול נמרץ היה גבוה ב-22% במסגרת לוח העבודה הרגיל בהשוואה ללוח העבודה החדש (193.2 לעומת 158.4 ל-1000 ימי-חולה, P<0.001). הטעויות ששיעורן עלה כללו טעויות בטיפול התרופתי הניתן לחולה וטעויות באבחון.

החוקרים מסיקים כי מספר הטעויות שביצעו המתמחים עלה כאשר הם עבדו לעיתים תכופות במשמרות של 24 שעותומעלה בהשוואה למספר הטעויות שנעשה כאשר הם עבדו במשמרות קצרות יותר. הם מציינים כי הגבלת מספר המשמרות הארוכות של המתמחים במהלך שבוע ומספר השעות של כל משמרת עשויה להפחית את שיעור הטעויות הרפואיות החמורות המתבצעות ביחידה לטיפול נמרץ.

בידיעה המתייחסת למחקר באתר ynet, מצוין כי העייפות המרובה של המתמחים גוררת טעויות שעלולות להיות קטלניות, וכי שיעור הטעויות עולה במהלך משמרות ארוכות במיוחד.

עוד מובאות דוגמאות לטעויות שעשו המתמחים: טעות באיבחון פריחה שהעידה על בעיה לבבית, מתן מינוני תרופות גבוהים מדי לחולים, החדרת מחט לעורק שגוי, ועוד. בנוסף מוסבר כי אלקטרודות שחוברו לראשי המתמחים העידו כי מספר המקרים בהם המתמחים “ניקרו” היה גבוה משמעותית במהלך משמרת ארוכה, בהשוואה למשמרת קצרה.

הידיעה ב-ynet מביאה גם סקירה של מצב המתמחים בישראל. מוסבר כי בישראל מצב המתמחים דומה והם נאלצים לעבוד במשמרות הנמשכות 26 שעות רצופות כ-2-3 פעמים בשבוע. במחלקות רבות על המתמחים להמתין גם לאחר סיום המשמרת, ללא כל מנוחה. השלכות דפוסי עבודה אלה טרם נבדקו באמצעות מחקר בישראל. חשוב לזכור כי המתמחים משתתפים בניתוחים ועורכים פעולות רפואיות מורכבות, למרות שמשרד הבריאות אוסר על עבודה בתורנות שאורכה עולה על 26 שעות.

פרופ’ אבינועם רכס, יו”ר הועדה לאתיקה בהסתדרות הרפואית ומנהל המחלקה הנוירולוגית ב”הדסה”, מספר בראיון ל-ynet מסביר כי תנאי העבודה הללו לא מאפשרים למתמחים להמנע מטעויות. הוא מוסיף כי הנהלים נקבעים בהתאם לתקנים ולתקציב וכי המצב כיום טוב יותר מבעבר, אך המחסור בשעות השינה בקרב המתמחים נותר חמור.

למחקר הראשון

למחקר השני

להתייחסות ב-ynet