על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, ציפוי מפרקים מלאכותיים בפולימר ביו-קומפטבילי מונע אוסטיאוליזה סביב לפרותזה, שהיא הבעיה הרצינית ביותר המגבילה את שיעור ההצלחה הקלינית של המפרקים המלאכותיים ואת יציבותם לאורך זמן.
אחד החוקרים, ד”ר Kawaguchi, מסביר כי למרות שהמחקר התמקד בפרותזות ירך, ששחרורן הוא השכיח והחמור ביותר מכל סוגי המפרקים המלאכותיים של הגפיים העליונות והתחתונות, השתל הפולימרי עשוי לשמש למניעת אוסטיאוליזה סביב לפרותזה גם במפרקים אחרים.
הוא עסק בחקר ההשפעות המכניות והבילוגיות של השתלת פולימר פוספוליפידי ביו-קומפטיבילי, 2-methacryloyloxyethyl phosphorylcholine (או MPC) על גבי שטח רכיב הפולי-אתילן של המפרק המלאכותי.
הציפוי תוכנן כך שיפחית את יצירת חלקיקי השחיקה ואת התגובה הדלקתית הנגרמת בשל חלקיקי הפולי-אתילן ועלולה לגרום לתהליך ספיגת עצם במקבל שתל המפרק המלאכותי.
בדיקות מכניות מראות ירידה בשיעור של 80%-90% ב-torque במפרקי ה-MPC בהשווה למפרקי הפולי-אתילן הרגילים, וירידה ניכרת בשיעור השחיקה.
החוקרים מדווחים כי חלקיקי polystyrene לא מטופלים שהוזרקו לפרי-אוסטיאום בעכבר יצרו תגובה דלקתית משמעותית והובילו לספיגת עצם, ואילו חלקיקי שתל MPC לא גרמו לספיגת עצם.
יתר על כן, התוצאות מעידות כי במדיום שנאסף מתאים עכבריים דמויי מקרופאג’ים שנחשפו לחלקיקים לא מטופלים נצפו עליות בריכוזי ה- TNF-alpha, IL-1, IL-6, PGE2 והרצפטור לליגנד NF-kB (הוא RANKL). אף אחד מהגורמים הללו לא הושפע מחשיפה לחלקיקי שתל MPC.
ד”ר Kawaguchi מסביר כי השתלת ה-MPC על גבי משטח פרותזת הירך הפחיתה באופן ניכר את החיכוך ואת יצירת חלקיקי השחיקה, ובנוסף גם אם החלקיקים נוצרו בשל החיכוך, הם היו אינרטיים ביולוגית מבחינת תהליך הפאגוציטוזה על ידי המקרופאג’ים ומבחינת תגובת ספיגת העצם.
הוא מסכם כי ניסויים קליניים צפויים להתחיל לפני יוני 2005 ותוצאות צפויות להאסף עד סוף שנת 2007 וכי נקודות הסיום יהיו ירידה בשחיקת רכיב ה-acetabulum ומניעת תגובות ספיגת העצם.
Nat Mater 2004;doi:10.1038/nmat1233.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!