כעת, כאשר נראה שהתגברו על המכשול הגדול ביותר בדרך לקבלת תוצאה מוצלחת אחרי השתלת stent באמצעות drug-eluting stents מחפשים המומחים בקרדיולוגיה התערבותית דרך להרחיב את השימוש בטכנולוגיות המבוססות על החדרת צנתר אל תחומים חדשים. למשתתפים בפגישה השתנתית של ה-Transcatheter Cardiovascular Therapeutics (ה-TCT) הוצגו מגוון מצגות אודות עתיד הקרדיולוגיה ההתערבותית שחלק מהן עשויות להפתיע אלקטרו-פיזיולוגים (EPs), מומחים לכשל לבבי, ומנתחים רבים.
עבור מומחים בקרדיולוגיה התערבותית, תמונת העתיד שהוצגה כוללת התערבויות פריפריות ווסקולריות, בקרוטיד ובמסתמי הלב, וגם תחום ענין חדש, שאותו הציג ד”ר Burkhoff כ”התערבות בכשל לבבי”. לדבריו תחום זה הוא התמחות שעומדת להפוך למציאות בעתיד הקרוב.
הוא מציין כמה טיפולים בכשל לבבי המבוססים על שימוש במתקנים ומעניינים את הקרדיולוגים ההתערבותיים, שכוללים cardiac resynchronization therapy (היא CRT), ו- implantable cardioverter defibrillators (הם ICDs), והזכיר גם טכנולוגיות אחרות. לדבריו, הופיעה עליה עצומה בשימוש ב-CRT וב-CRT defibrillators (הם CRT-D) כתוצאה ממחקרי ה-MIRACLE וה-COMPANION, כש-75,000-100,000 ממתקנים אלה כבר הושתלו וכ-3,000 אחרים מושתלים מדי חודש.
CRT הוא רק “קצה הקרחון”
למרות שרוב השתלים הללו מוחדרים כיום על-ידי EPs ומנתחים, התחום מציע הזדמנות חשובה גם למומחים בקרדיולוגיה התערבותית, טוען ד”ר Burkhoff. לדבריו לא מצויים כיום מספיק משתילים שיענו לצרכי החולים בדרוג III/IV שקיבלו הסמכה של ה-FDA למתקנים אלה וקיימת הזדמנות אדירה להרחבת תחום זה.
אולם, CRT הוא רק “קצה הקרחון” לפי ד”ר Burkhoff, שתאר כמה טכנולוגיות מענינות נוספות לטיפול בכשל לב. אחת מהן היא contractility modulation, שבה מתקן דמוי קוצב לב שולח אותות חשמליים ללב ב-3 נקודות (אחת בעליה הימנית ושתיים במחיצת החדר הימני) להגברת התכווצות הלב בחולים שבהם יש הצרות של מקטע QRS.
הוא מזכיר גם את פיתוחם של מתקני סיוע חדריים המוחדרים דרך-העור, הכוללים מתקן שמושתל כמו קוצב לב ומחובר ללב דרך המחיצה. המתקן מחזיר דם מהעליה השמאלית ומחזיר אותו לעורק ה-subclavian או למקום פרוקסימלי באאורטה. לדברי ד”ר Burkhoff זוהי תפיסה שהגיע זמנה וכי כעת על הקרדיולוגים להראות מעורבות בתחום חשוב זה.
טכנולוגיות חדשות אחרות שהוזכרו היו cardiac cell therapy, טכנולוגיות percutaneous ventricular reshaping ומערכות fluid management.
כמה יוזמות בדרך לאימון והסמכת רופאים
ד”ר Burkhoff מסביר כי כבר נעשים מאמצים לאימון מומחים בקרדיולוגיה התערבותית בטיפול בכשל לבבי. ה-Heart Failure Society of America תוציא המלצה לאימון ייחודי והסמכה של רופאים המעוניינים להציג עצמם כמומים לכשל לבבי ולמעשה כבר מפותחות כמה תוכניות להכשרת מומחים בטיפול התערבותי בכשל לבבי. יוזמה של ה-Heart Rhythm Society, למשל, היה פרסום קוים מנחים בנוגע לכשירות הקלינית עבור רופאים שאינם EPs ומעוניינים לבצע השתלות מתקני ICD ו-CRT.
הרעיון העומד מאחורי המאמצים הללו הוא להכשיר רופאים בטיפול המתקדם בחולים הסובלים מכשל לבבי, הכולל ניטור המו-דינמי, השתלות ICDs ו-CRTs, ושימוש במתקני תמיכה המו-דינמיים. ד”ר Burkhoff מאמין כי בחמש השנים הבאות נתחיל לראות רופאים כאלו.
מספר החולים המועמדים לטיפול יגדל, ככל הנראה, בהנתן היכולת להרחיב את השימוש ב-ICDs במאות אלפי חולים נוספים. ד”ר Burkhoff מסכם כי התערבות בכשל לבבי היא תחום מומחיות שישפיע על העיסוק ברפואה. לדבריו ברור שיש יותר מדי חולים מכדי שהרופאים המצויים כיום, EPs ומומחים לכשל לב, יצליחו להשתלט על כל המתקנים החדשים המפותחים.
השתלת מתקנים היא רק חלק קטן מהטיפול המלא בחולה
נושא מעורבותם של מומחים בקרדיולוגיה התערבותית בהשתלת מתקני CRT ו-ICD נמשך מעבר ליכולתם להחדיר צנתר ולהשתיל מתקן. על-פי ד”ר Tracy על הרופא להביט על הטיפול בחולה ברמה גלובלית יותר. לדבריה, הטיפול בחולה מורכב למדי ודורש הבנה שאין להתעלם ממנה או להפחית מערכה לרמת החדרת המתקן וביצוע הפרוצדורות בלבד. היא מסבירה כי יש לזכור את התמונה המלאה של הטיפול בחולה ואת כל מה שנכלל בתהליך זה, במהלך הפרוצדורה ולאחריה. היא מביעה תקווה כי המומחים בקרדיולוגיה התערבותית אינם חושבים כי השתלת המתקן מהווה את הטיפול כולו, שכן לדבריה זהו חלק קטן בלבד ממנו.
קשיים בניווט באנטומיה המורכבת של הסינוס הקורונרי, הצורך במיקום אופטימלי של ה-lead, ומורכבות תכנות המתקן משתנים מחולה לחולה. לכן, על הטיפול לעבור התאמה על בסיס של חולה פרטני. ד”ר Tracy מציינת את עקומת הלמידה הקשורה בפרוצדורות אלה וטוענת כי רכישת מימנות בפרוצדורות אלה לוקחת זמן וכי גם המומחים נתקלים במקרים בהם הכל תלוי בשיקול דעתו של הרופא.
למרות זאת, היא מאמינה כי במידה ומומחים בקרדיולוגיה התערבותית יחליטו לטפל בחולים אלה, יעלה צורך לייסד שיתוף פעולה בין הדיסציפלינות ומסלול הכשרה שבו ילמדו המנתחים לטפל כראוי בחולים הסובלים מהפרעות קצב ומצויים בסיכון גבוה. היא מסכמת כי ישנם הרבה אנשים מוכשרים, אך הכרת הרכיב הטכנולוגי בלבד איננה כל הידע הנחוץ להתעסקות בתחום זה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!