ב 21/9 מציינים ברחבי העולם את יום האלצהיימר הבינלאומי. ההסתדרות הרפואית בשיתוף עמותת האלצהיימר הוציאה היום את הקווים המנחים הראשונים בעולם לטיפול במחלה. בעקבות זאת, פנו מספר מדינות לעמותה הישראלית ביניהם דרום אפריקה, יפן וטורקיה וביקשו לקבל את ההנחיות וליישמן בתחומיהן. בישראל הונחה על ידי ח”כ פרופ’ יולי תמיר הצעת החוק “אלצהיימר ודמנציה” המבקשת מהמדינה להגדיר את חובותיה המוסריות והחוקיות כלפי אוכלוסיית החולים. 

הקווים המנחים מאגדים את הליכי האבחון, הטיפול וההתייחסות לחולי האלצהיימר. למטרה זו חברו כל הגופים הקשורים לטיפול במחלה, בפיקוחו של פרופ’ עמוס קורצ’ין, מנהל המרפאה לאלצהיימר בבית החולים איכילוב, בהם משרד הבריאות, ההסתדרות הרפואית, עמותת האלצהיימר, החברה הנוירולוגית, החברה הפסיכוגריאטרית ואיגוד רופאי המשפחה.

על פי הערכות עמותת האלצהיימר ומחלות דומות, בישראל חיים בין 70-60 אלף חולי דמנציה. הצפי הוא שבשנת 2020 יגיע מספרם ל- 120 אלף. כ- 18 מליון איש ברחבי העולם חולים כיום באלצהיימר. פרופ’ עמוס קורצ’ין, מנהל מרפאת אלצהיימר בבית החולים איכילוב, מסביר כי אלצהיימר היא מחלה תובענית בכל המובנים. היא אורכת כ 10  שנים, עולה הרבה כסף וגורמת לכל המשפחה סבל. “בנים לחולי אלצהיימר שמתגוררים בביתם לא מזמינים אליהם חברים, לא יוצאים ולא מבלים. לאט לאט הם מנתקים קשרים. גם החיים החברתיים של הילדים שלהם, שמתביישים בסבא וסבתא החולים, נפגעים”. 

אלצהיימר  היא מחלה ניוונית פרוגרסיבית, חשוכת מרפא. זוהי הצורה הנפוצה ביותר של דמנציה שורה של מחלות שבהן תאי המוח של האדם מתים ולא מתחדשים. המחלה באה לידי ביטוי בפגיעה בלתי הפיכה ביכולת התבונה, השיפוט והזיכרון של האדם. מומחים מכנים את המחלות הדמנטיות בשם “המגיפה הלבנה”, בשל הפגיעה במוח בלבד. על פי ההערכות  עלות הטיפול בחולה אלצהיימר מסתכמת בכ- 25 אלף דולר בשנה.

ארבע הנקודות המרכזיות של הקווים המנחים:

1. ראשוניות: ישראל הראשונה בעולם להוציא קווים מנחים לטיפול בחולי אלצהיימר. עד כה בשום מדינה בעולם לא התאחדו רשויות הבריאות המוסמכות לכדי הסכמה ציבורית וקלינית בדבר הטיפול בחולים. חולי האלצהיימר בישראל ובעולם היו נתונים לחסדיהם של רשויות הבריאות שהחליטו על פי קריטריונים שרירותיים על מתן שירותים ותרופות. בישראל, לכל קופת חולים הייתה הזכות לאסור על חולה לקבל טיפול באם הוא אינו עונה על הקריטריונים שלה. בעקבות הוצאת הקווים המנחים, פנו מספר מדינות לעמותה הישראלית ביניהם דרום אפריקה, יפן וטורקיה וביקשו לקבל את ההנחיות ולישמן בתחומיהן. הרשויות הישראליות שהתאחדו הם: משרד הבריאות, ההסתדרות הרפואית, עמותת האלצהיימר, החברה הנוירולוגית, החברה הפסיכוגיריאטרית ואיגוד רופאי המשפחה.

2. הגבלות וכליאה פיסית : השימוש באמצעי הגבלה (עמוד 4 – סעיף מ”ס 3 בתקציר) חולי אלצהיימר היו נתונים עד היום במצב בו הם היו קשורים או כלואים. באם בביתם שלהם מחוסר תקציב, ובאם במוסד סגור. היו מקרים שבהם גם היה צורך לרתק אותם למיטתם על ידי תרופות נרקוטיות, כל זאת בכדי שלא יזיקו לעצמם. “יש להגביל שימוש באמצעי הגבלה. יש לשקול את היתרונות והחסרונות הכרוכים בשימוש באמצעי הגבלה לחולה שבסביבתו. השימוש באמצעי הגבלה צריך להיות זמני ולעבור הערכה תקופתית ומתועדת”.

3. אתיקה ומשפט:

עמוד 5, סעיף 4, המלצה מ”ס 18: לראשונה נקבעו במסגרת הקווים המנחים הנחיות ספציפיות כיצד יש להכין את החולה ואת הסובבים אותו ליום בו יאבד צלם אנוש. “בשלבים הראשונים יתכן ויש אפשרות לדון ברצונותיו לעתיד באמצעות “הנחיות מראש”. “הנחיה מראש” היא סמך בעל ערך חוקי המוסר מידע בנוגע לרצונותיו של האדם ביחס לסוג הטיפול שהוא מבקש לקבל במקרה שלא יהיה מסוגל לקבל החלטות בעתיד. יש להכיר בעודה שיגיע הזמן בו יהיה צורך לקבל החלטות ללא תרומתו של האדם החולה.

4. נהיגה:

המלצות מיוחדות הוקדשו לנושא הנהיגה, אך גם בנושא זה האבחנה, הטיפול והמניעה מאדם חולה נעשית בהדרגה. הקווים מבחינים בין ארבעה תהליכים נפרדים הדרגתיים כפי שמופיעים בעמוד 6 בהמלצה מ”ס 20: ישנה הזדקנות פסיולוגית, פגיעה בכושר הנהיגה בגין ליקוי או מחלה כרונית שאינה שיטיון, פגיעה בכושר הנהיגה בגין הפרעה הקשורה לתופעת לוואי של תרופה או השפעה יומיומית מתמשכת, פגיעה בכושר הנהיגה בגין שיטיון”.

לקובץ ההנחיות המלא לחצו כאן