הירידה החדה ברמות האסטרוגן לאחר חדילת הוסת מקבילות להאצה במספר תהליכי הזדקנות באותה תקופה. ישנה ירידה במסת העצם, ירידה בתפקוד הקוגניטיבי ועלייה בריכוזי הכולסטרול הכללי וה-LDL כולסטרול. הוצע שטיפול חליפי באסטרוגן עשוי לסתור חלק משינויים אלו. עם זאת, שימוש קצר-טווח באסטרוגן קשור בדימומים וגינליים ואילו שימוש ארוך-טווח באסטרוגן קשור כידוע בסיכון מוגבר לסרטן השד, שבץ ומחלות קרדיו-וסקולריות.
פיטואסטרוגנים (Phytoestrogens), הכוללים איזופלבונים (isoflavones) וליגננים (lignans) הם חומרים דמויי אסטרוגן המצויים באופן טבעי במזונות ממקור צמחי כדוגמת סויה, שעועית, אפונה, פרות, ירקות, אגוזים ודגנים. חומרים אלו נקשרים לרצפטור לאסטרוגן ועשויים להוות תחליף לטיפול באסטרוגן בנשים פוסט-מנפאוזליות.
באוכלוסייה המערבית צריכת הפיטואסטרוגנים הכללית נמוכה ביותר, פחות מ-5 מ”ג ליום. באוכלוסייה האסייתית צריכת מוצרים המכילים פיטואסטרוגנים גבוהה פי 10 עד 40. מטה-אנליזה שבחנה את השפעת תוספי מזון המכילים חלבון סויה על פרופיל שומני הדם דיווחה על ירידה של קרוב ל-10% בריכוזי הכולסטרול הכללי וירידה של קרוב ל-13% ב-LDL כולסטרול. תוצאות מספר מחקרים הצביעו על השפעת פיטואסטרוגנים במניעת ירידה בצפיפות העצם ושיפור התפקוד הקוגניטיבי. עם זאת, רוב המחקרים היו קטנים ולא מבוקרים ולקו בפגמים מתודולוגיים.
מטרת מחקר זה היתה לקבוע האם תוספת חלבון סויה לתזונה משפרת את התפקוד הקוגניטיבי, צפיפות העצם ורמות שומני הדם בנשים פוסט-מנפאוזליות.
במחקר אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלצבו זה נכללו 200 נשים פוסט-מנפאוזליות בריאות בגיל 60 עד 75. המשתתפות הוקצו אקראית לקבלת תוספת יומית של חלבון סויה המכיל כ-100 מ”ג איזופלבונים או פלצבו למשך 12 חודשים.
התפקוד הקוגניטיבי הוערך על ידי מבחנים מקובלים לאבחון דמנציה, הפרעות בזיכרון, הפרעות בריכוז ומיומנויות שפה. כמו כן בוצעה הערכה של צפיפות העצם בירך ועמוד השדרה המותני. הערכת פרופיל השומנים כללה lipoprotein(a), כולסטרול כללי, LDL, HDL וטריגליצרידים.
בתום תקופת המעקב, נותרו במחקר קרוב ל-90% מהנשים. ההיענות לטיפול הייתה טובה כפי שהשתקף בריכוז גבוה של איזופלבונים בדמן של הנבדקות מקבוצת הטיפול הפעיל בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, לאחר שנה, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתפקוד הקוגניטיבי, צפיפות העצם או שומני הדם בין שתי הקבוצות.
הפער בין תוצאות המחקר הנוכחי לתוצאות מחקרים קודמים עשוי להיות קשור במדגם הקטן והעדר סמיות באותם מחקרים. סיבה אפשרית נוספת להעדר תגובה לטיפול היא גילם המבוגר יחסית של המשתתפות. יתכן שהתחלת הטיפול סמוך לגיל חדילת הוסת יביא לתוצאות שונות.
לסיכום, מחקר כפול סמויות, אקראי ומבוקר זה אינו תומך בהשערה שתוספת חלבון סויה למזון משפרת את התפקוד הקוגניטיבי, צפיפות העצם ושומני הדם בנשים פוסט מנפאוזליות בריאות.
Effect of Soy Protein Containing Isoflavones on Cognitive Function, Bone Mineral Density, and Plasma Lipids in Postmenopausal Women, Sanne Kreijkamp-Kaspers et al, JAMA. 2004;292:65-74.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!