אנטגוניסטי סידן נרשמים באופן נרחב לטיפול באנגינה פקטוריס, אך השפעתם על התוצאה הקלינית שנויה במחלוקת. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את השפעת אנגוניסט הסידן nifedipine על התוצאה לטווח הארוך בחולים הסובלים מאנגינה פקטוריס יציבה.
למחקר כפול הסמיות נרשמו 3825 חולים הסובלים ממחלה קורונרית סימפטומטית יציבה ומטופלת שטופלו ב-nifedipine GITS (מערכת תרפויטית במערכת העיכול) במינון של 60 מ”ג ליום, ו-3840 חולים נוספים שקיבלו פלצבו. נקודת הסיום העיקרית היתה תמותה, התקף לב אקוטי, אנגינה שאיננה מגיבה לטיפול, כשל לבבי גלוי חדש, שבץ, או revascularisation פריפרי. זמן המעקב הממוצע עמד על 4.9 שנים. האנליזה בוצעה על-פי תכלית הטיפול.
310 חולים שטופלו ב-nifedipine נפטרו (1.64 ל-100 שנות-חולה), בהשוואה ל-291 חולים שקיבלו פלצבו (1.53 ל-100 שנות-חולה; hr=1.07; 95%CI 0.91-1.25; ערך p=0.41). שיעורי ההגעה לנקודות הסיום העיקריות היו 4.60 ל-100 שנות-חולה בקבוצת ה-nifedipine ו-4.75 ל-100 שנות-חולה בקבוצת הפלצבו (0.97 [0.88-1.07], ערך p=0.54). שיעור התמותה והתרחשות של ארוע או פרוצדורה קרדיוווסקולרים היה 9.32 ל-100 שנות-חולה בקבוצת ה-nifedipine לעומת 10.50 ל-100 שנות-חולה בקבוצת הפלצבו (0.89 [0.83-0.95] ערך p=0.0012). ההבדל נגרם בעיקר בשל ירידה בצורך לבצע אנגיו-גרפיה קורונרית והתערבויות בחולים שקיבלו nifedipine, למרות עליה ב-revascularisation. מתן nifedipine לא השפיע על שיעור התקפי הלב.
החוקרים מסכמים כי הוספת nifedipine GITS לטיפול הקונבנציונאלי באנגינה פקטוריס לא משפיעה על שיעור ההשרדות ללא ארועים קרדיווסקולריים גדולים. nifedipine GITS נמצא בטוח ומפחית את הצורך בביצוע אנגיו-גרפיה קורונרית והתערבויות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!