רופאים אינם חשים בנוח כשהם נדרשים לתת סטרואידים. תופעות הלוואי כגון השמנה, עלייה בלחץ דם, ירידה בצפיפות העצם, הפרעה בגדילה ועוד מרתיעים. מאידך, עלינו לדעת שלעיתים יתרונות הטיפול עולים על הנזק.
בנוסף לתופעות הלוואי שהזכרנו, סטרואידים מדכאים גם את יותרת הכליות, – את האדרנלים. כיצד ? כאשר חולה מקבל סטרואידים מבחוץ, איו לגוף צורך ביצירת סטרואידים אנדוגניים, וציר היפותלמוס יותרת המוח (pituitary) ויותרת הכליה מפסיק לתפקד. השאלה הבאה היא כמה זמן דרוש כדי ששאיפת סטרואידים תדכא הפרשת קורטיזון מיותרת הכליות? היש לרדת במינון באופן הדרגתי או האם אפשר להפסיק באחד ? מספר מחקרים בעבר ניסו לענות על השאלות, אלא, כפי שקורה לא פעם, התוצאות סותרות. ולא פלא שהיו סוטרות כי שיטות המחקר, תקופת הטיפול היו שונים ממחקר למחקר. בנוסף, בחלקם המחקרים היו למפרע, כלומר רטרוספקטיביים ולכן פחות מהימנים.
המחקר לפנינו ייחודי בשל משך הטיפול – שלוש שנים. רוב המחקרים עד כה הסתפקו בתקופות קצרות יותר. המחקר היה פרוספקטיבי והשתתפו בו קבוצת ניסיון וקבוצת בקורת. קבוצת הביקרת קיבלה אין-בו או שקבלה את התרופה נדוקרומיל [:nedocromil] תרופה אשר מייצבת תאי פיטום ואינה משפיעה על רמת הסטרואידים. לעומת זאת הקבוצה הניסיונית קבלה budesonide בשאיפה במינון של 400 מיקרוג”ם ליום. היא כללה 18 חולים ואילו קבוצת הביקורת כללה 45 חולים. גיל החולים בשתי הקבוצות נע בין 5 ועד 12 שנה.
לבדיקת התקינות של ציר הHPA ה hypothalamus ה pituitaryוה adrenal axis השתמשו החוקרים בשתי שיטות. הבדיקה הראשונה מדידת רמת הקורטיזול בדם לפני זריקת ACTH לתוך הוריד ושוב כעבור 30 ו 60 דקות.
הבדיקה השניה, מדידת הפרשת הקורטיזול בשתן משך 24 שעות.
ציר ה HPA נבדק בתחילת המחקר, וכעבור 12 ו 36 חודשים. בשתי הבדיקות המסקנה היתה זהה, והיא שמתן budesonide בשאיפה לחולי אסתמה, בדרגה קלה או בינונית אינו מפריע לתפקוד ציר ה HPA ולא מדכא הפרשה אנדוגנית של קורטיזול בגוף. אפשר להפסיק שימוש בתרופה באופן פתאומי בלא סכנה לחולה במצב של היפו-אדרנליזם.
הערת העורך: מאמר זה יפחית את הרתיעה משימוש בסטרואידים בשאיפה, במקרים של אסתמה. בעבר צטטנו מאמר נוסף, שמטרתו להדגיש את החשיבות של טיפול מרבי באסתמה קרי מתן סטרואידים בשאיפה. מחקר זה הראה כי מתן סטרואידים בשאיפה לא משפיע בטווח הארוך על הגדילה לגובה. אמנם בשנה הראשונה נמצאה העטה מסויימת בגדילה, אך לאחר מכן, ובלי לשנות את מינון התרופה, החולים עשו catch up growth– והשיגו את החסר בגובהם.
המאמר הופיע בעיתון Pediatrics , יוני 2004
Long term effect of budsonide on hypothalamic-pituitary-adrenal axis function in children with mild to moderate asthma. Bacharier LB, Raissy HH, Wilson L et. al. Pediatrics 2004;113:1693-9
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!