כאשר ילד סובל מהתקף ראשון של זיהום בדרכי השתן, מקובל להזמין שתי בדיקות  במטרה  לשלול הפרעה אנטומית או תפקודית בדרכי השתן. הבדיקות הן
 

1          בדיקה על-קולית של דרכי השתן .

הבדיקה העל-קולית מתבצעת בזמן המחלה החריפה ומטרתה לגלות פגמים

אנטומיים בדרכי השתן העליונות, לדוגמא הרחבה של אגן הכליה.

2          בדיקת VCUG voiding cystoureterography דהיינו בדיקת כיס השתן, השופכנים והשופכה בזמן הטלת השתן.            

בדיקת ה VCUG  נעשית  חודשיים ועד ששה חודשים לאחר ההתקף החריף. בדיקה זו עלולה לגלות הפרעות בדרכי השתן התחתונות, ובעיקר זרם חוזר מכיס השתן לשופכנים vesicoureteral reflux. 

היתרונות של בדיקה על קולית, במחיר הזול, אופיה הבלתי חודרני והיכולת  לגלות סתימות בדרכי השתן ומורסות בקרבת  הכליות.

גלוי זרם חוזר reflux גלוי חיוני בשל זיהומים חוזרים בדרכי השתן  העשויים לגרום נזק בלתי הפיך לכליה. לבדיקה העל-קולית מהימנות נמוכה מאד בגלוי ה reflux  ועדיפה  בדיקת ה VCUG .   

לאור חסרונותיה של הבדיקה העל-קולית, התלבטו  רופאי כליות הילדים, האם יש בכלל מקום לבדיקה  זו,  בברור דלקות בדרכי השתן. מטרת המחקר היתה לספק תשובה להתלבטויות אלה. 

המחקר יוזמתם של רופאי המרכז הרפואי המרכזי לעמק, בעפולה. נכללו בו ילדים וילדות מתחת לגיל 5 שנים. האבחנה לזיהום בדרכי השתן נשענה על דגימת  שתן  סטרילי בה צמחו למעלה ממאה חיידקים למ”ל.  לצורך הבדיקה נלקח השתן  ישירות מכיס השתן בדקירת דופן הבטן או לחלופין באמצעות צנתור.  צמיחת חיידקים כלשהי נחשבה כחיובית.

תנאי נוסף לקביעת האבחנה שחום הגוף עלה מעל 38 מעלות. במקרים שהיה חשד לסיבוך לא צורף המקרה למחקר.

כאשר חום הגוף לא ירד לתקין תוך 48 שעות המקרה לא נכלל במחקר וכן חולים  הידועים כסובלים ממומים בדרכי השתן לא התקבלו למחקר. כל חולה טופל באנטיביטיקה תוך-ורידית אמפיצילין יחד עם גנטמיצין, או לחלופין צ?פורוקסים, עד ירידת חום הגוף לתקין. לאחר מכן הטיפול היה פומי: אנטיביוטיקה במשך  10 ועד 14 יום ואחר כך טיפול מניעתי שנמשך עד לבדיקת ה VCUG.

השתתפו במחקר 255 ילדים, 75%  מהם בנות. רוב הזיהומים נגרמו על ידי E. Coli ובמיעוט המקרים נמצאו Klebsiella,  ,Proteus, Pseudomonas Enterococcus, ו  Morganella morgani.

בשלב הראשון עברו הנחקרים בדיקה על-קולית. תוצאות הבדיקה העלתה חשד למומים מלידה בשלושה מקרים וב 33 מקרים, חשד לגבי זרם שתן חוזר. בשלב השני התבצעה בדיקת VCUG  ל 33 המקרים  החשודים לזרם שתן חוזר, והתברר כי 26 מקרים מהם בכלל לא סבלו מזרם חוזר. אם כן, המסקנה, שאין להיעזר בבדיקה העל-קולית לאבחנה לזרם שתן חוזר.

בדיקת ה VCUG  הראתה  זרם חוזר ב 45 חולים, המהווים 18 אחוזים של הילדים בקבוצה. תוצאות אלה מדגישות את החשיבות של VCUG לאחר זיהום ראשון בדרכי השתן, כי בדיקה זו מזהה את המקרים הסובלים מזרם חוזר וזקוקים למעקב ואולי גם לטיפול מונע. מתוך 45 המקרים שסבלו מזרם חוזר, רק אחד הגיע לדרגת חומרה 4, ואילו היתר היו קלים יותר.  

בדיקת ה VCUG מראה ש  18%  מהילדים שחלו בזיהום ראשון בדרכי השתן יסבלו מזרם שתן חוזר, ולממצא זה השלכות חשובות לגבי הטיפול והמעקב. עיון בספרות מגלה, כי   חוקרים נוספים  תומכים בממצא  כי 20% ממקרי  זיהום ראשון בדרכי השתן יסבלו מזרם חוזר.

מסקנת החוקרים – בדיקה על-קולית לא תעלה ממצאים משמעותיים במקרה  של זיהום ראשון בדרכי השתן. ומאידך, בדיקת ה VCUG חיונית, כי  בעזרתה נוכל לגלות מספר לא מבוטל של מקרים הסובלים מזרם שתן חוזר מכיס השתן לשופכנים vesicoureteric reflux.

מאמר מערכת באותו גליון מתייחס למחקר זה. הכותב מסתייג בנושא גלוי מומים אנטומיים בזמן ההריון.

החוקרים טענו כי בכל הריון נעשה בדיקה על קולית לקראת סוף ההריון, ובדיקה זו עלולה לגלות מומים בדרכי השתן. לכן לדעתם אין צורך לחזור על הבדיקה.  כותב מאמר המערכת שהוא מסקוטלנד, אינו מסכים. יתכן כי לעיתוי בדיקת האולטרסאונד בהריון קיימים נוהלים שונים בשתי הארצות.

ההסתיגות השנייה היא לגבי יעילות הטיפול המניעתי. גישת המבקר שמרנית, וטוענת כי טרם הוכחה היעילות של טיפול מניעתי בדרגות הקלות של זרם חוזר.   

חשוב לציין ההמלצות של ה American Academy of Pediatrics   – לבצע בדיקה על קולית ובדיקת MCUG לכל חולה בהתקף ראשון של זיהום בדרכי השתן.

נעקוב בעניין רב אחרי ההתפתחויות בתחום זה. 

המאמר הופיע בעיתון Archives of Disease in Childhood   מחודש מאי 2004.

Urinary tract infection: is there a need for routine renal ultrasonography.
 
 
Zamir G, Sakran W, Horowitz Y et. al. Arch Dis Child 2004;89:466-8.