מאז שהוצגו לראשונה ב-1990, נעשה שימוש הולך וגובר בתרופות נוגדות דיכאון חדשות כטיפול הקו הראשון בדיכאון בילדים. לאחרונה גובר החשש באשר לבטיחות תרופות אלו בילדים ומתבגרים שהוביל לפרסום המלצות של ארגוני הבריאות ותעשיית התרופות להגביל את השימוש בתרופות אלו. מאמר זה סוקר את המידע הקיים כיום באשר ליעילות ובטיחות התרופות החדשות לטיפול בדיכאון בילדים.

אותרו שבעה מחקרים מבוקרים שבחנו תרופות נוגדות דיכאון חדשות בילדים ומתבגרים, שישה מהם השתמשו בפלצבו כביקורת. המחקר השביעי השווה בין תרופות נוגדות דיכאון חדשות לתרופות ממשפחת ה- tricyclic ולא הדגים הבדל בין שתי הקבוצות, מחקר זה לא נכלל באנליזה. לפחות שלושה מבין 4 מחקרים גדולים מומנו על-ידי חברות תרופות.

477 מטופלים בששת המחקרים טופלו ב- paroxetine, fluoxetine, sertraline או venlafaxineו-446  טופלו בפלצבו. רק כרבע מהמדדים שנבחנו הראו יתרון סטטיסטי לתרופות נוגדות דיכאון על פני הפלצבו. אף אחד מ-10 המדדים שהתבססו על דיווחי המטופלים או הוריהם, לא הראה יתרון משמעותי לתרופה נוגדת דיכאון, כך שדיווחים על יעילות הטיפול מתבססים על הערכת הרופא בלבד. אף מחקר לא  הציג מידע על ניסיונות לפגיעה עצמית, פניות לחדרי מיון או שירותי בריאות הנפש או רישום נוכחות בבית הספר.

שני מחקרים קטנים לא הצליחו להראות יתרון של התרופות על פני פלצבו באף אחת מהתוצאות שנבחנו. מבין ארבעת המחקרים הנותרים, שניים הראו יתרון ושניים לא הראו יתרון משמעותי סטטיסטית של הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון על התוצאות העיקריות שנבחנו.

משום שתקופת המעקב במחקרים המבוקרים היתה קצרה יחסית ומספר המשתתפים קטן יחסית, צפוי מיעוט אירועים שליליים חמורים בעקבות הטיפול. כאשר אירועים אלו מתרחשים, אנו מצפים שהמחברים יסבו את תשומת הלב לממצאים אלו ויציגו מידע ממקורות אחרים ביחס לתופעות הלוואי המוכרות.

במחקר שבחן את השימוש ב- paroxetine בהשוואה לפלצבו נמצא שיעור גבוה באופן משמעותי סטטיסטית של תופעות שליליות חמורות, כולל אשפוזים מסיבות המוכרות בשימוש בתרופות אלו וניסיונות אובדניים. למרות זאת החוקרים לא הציגו ניתוח סטטיסטי של הנתונים וסיכמו ש- paroxetine נסבל היטב באוכלוסיית המתבגרים במחקרם ורוב תופעות הלוואי לא היו חמורות.

במחקר נוסף שבחן את הטיפול ב- sertralineנמצא ש-9% מהמטופלים בקבוצת הטיפול הפעיל הפסיקו את הטיפול בשל תופעות שליליות בהשוואה ל-3% בקבוצת הפלצבו. גם במחקר זה החוקרים לא פרסמו ניתוח סטטיסטי של תוצאות אלו, למרות הבדל מובהק סטיסטית בין הקבוצות, וסיכמו ש- sertraline יעיל, בטוח ונסבל היטב כטיפול קצר טווח בדיכאון בילדים ומתבגרים.

גם בשיטות המחקר במחקרים השונים קימות מספר בעיות. בכל המחקרים נמצא שיעור פרישה גבוה שנע בין 17% ל-45% במהלך תקופת מעקב קצרה יחסית של 8 עד 10 שבועות, מצב זה עלול לפגום באמינות התוצאות.

כמו כן קיים חשש להעדר סמיות בחלק מהמקרים, בשל תופעות הלוואי של הטיפול הפעיל. המחקרים לא בצעו הערכה של מידת הסמיות ויתכן שבמקרים רבים היו הרופאים מודעים לקבוצת הטיפול אליה השתייך מטופל, מצב שעלול להטות את התוצאות המדווחות על-ידי הרופא.

בעייתיות נוספת המשותפת לכל ששת המחקרים היא השפעת פלצבו ניכרת, כך שהמשמעות הקלינית של היתרון בטיפול הפעיל מוטלת בספק. 

בדיון בתוצאות מחברי ארבעת המחקרים הגדולים הגזימו בתיאור התועלת וטשטשו את הנזקים הכרוכים בטיפול נוגד דיכאון. מכאן, עולה חשש שכתבי העת שפרסמו מחקרים אלו לא בחנו אותם בדקדקנות הראויה לנושא חשוב זה.

מחברי הסקירה מסכמים שקיים חשש שהמחקרים שבחנו את יעילות ובטיחות תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש בילדים ומתבגרים לקו בפגמים מתודיולוגיים והטיה בדיווח התוצאות, והובילו להמלצות שעלולות להטעות רופאים, מטופלים ובני משפחה. דיווח מדויק של תוצאות מחקרים הוא הבסיס לטיפול רפואי טוב. חובתם של מחברים ועורכים להקפיד על דיווח מדויק ומאוזן ולא לאפשר השפעה של גורמים בעלי אינטרס כלכלי על דיווח תוצאות המחקרים.

הערת המערכת: בימים אלה דווח כי מדינת ניו-יורק מגישה תביעה משפטית נגד חברת GSK משווקת הפרוקסטין (סרוקסט) בטענה כי העלימה מידע  הנוגע למימצאים שליליים שהתגלו בנוגע ליעילות ובטיחות בילדים ומתבגרים במחקרים שביצעה. החברה מצידה טוענת שמסרה ל- FDA את כל המידע שהיה ברשותה, ונראה שהדברים יתבררו בקרוב בבית המשפט.

למאמר

Jon N Jureidini et al, BMJ 2004;328:879-883 (10 April), doi:10.1136/bmj.328.7444.879,